ומלאה הארץ דעהקס את הוי' כו' וכתי' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותיקסא כו', וטהרות קאי ג"כ על בחי' דלע"ל וע"כ דעת מוקי הגמרא שהוא טהרות שלמעלה מקדשים כו', ואעפ"כ יראת ה' היא אוצרוקסב אי אית בי' יראה איןקסג אי לא לא.
והענין הוא, דהנה אהבה נק' דכרקסד וכמ"ש כי זכר חסדוקסה, משא"כ יראה היא בחי' נוק'קסו וכמ"ש אשה יראת ה' היא תתהללקסז, שהיא בחי' כלי, והיינו שיראה היא בחי' כלי שמחזיק, והנה אנו רואים שהעיקר הוא הכלי, שאם אין כלי אינו כלום*, וכמו למשל שאנו רואים שכח הצומח מלובש בארץ דוקא, וכשזורעין בארץ אז מצמיח לפי שהארץ היא כלי להצמיח כו', וכן בנמשל שהמצות נק' בשם זריעה צריך שיהי' ג"כ בחי' כלי לזה שעי"ז יצמח, דהיינו שישראל דוקא יקיים את המצות לפי שישראל הם כלי לזה משא"כ עובדי כוכבים אף שיקיים מצות ויניח תפילין לא יצמיח כלל ולא ימשיך עי"ז כלום לפי שאינו כלי לזה כלל, וכך יראה דוקא היא בחי' כלי, ע"כ העיקר הוא היראה ואם אין לו יראה אינו כלום לפי שאין לו כלי כו'. וזהו ענין המשל של המדרש לא' שהיו לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סולת, דהיינו שהוא ענין חב"ד כי שמן הוא חכ'קסח ויין הוא בחי' בינהקסט ודעת הוא בחי' סלתקע וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות או"אקעא עד