אב נמשך אחריך כמיםעה שאהבה זו היא כמיםעו שנמשכים תמיד מן המעיין כי יש אהבה שהיא ברשפי אש והיא בחי' אהבה דבכל נפשך, אך הנה אהבה זו היא מחמת הטעם כנ"ל ולכן בהחלף ההתבוננו' הנה חולף ועובר גם האה' הנולדה מההתבוננות, אבל בחי' אהבה זו שבכל מאדך יכולה להיות בתמידות בבחי' באר הנובעות תמיד מפני שהיא למעלה מן הטעם כו', וזהו לרוקע הארץ על המים שבחי' זו באה דוקא ע"י בחי' ארץ הוא בחי' הגוף דוקא כדמיון המים כאשר בוקעים עפר הארץ נעשו מים חיים, כן הוא כאשר פועל בעבודתו להיות יוצא מהגוף במס"נ באהבה דבכל מאדך היא יותר נעלה מכמו שהיתה קודם התלבשותה בגוף שהיתה בבחי' אהבה דבכל נפשך כו', והנה הבהמ"ק נק' בשם באר כמ"ש הרמב"ן שענין הבארות שחפר יצחקעז זהו ענין המקדשי' בית ראשון ובית שני ע"ש, והנה בבהמ"ק היו מקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח והיו מעלים אותה ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנוםעח ובתפלה הוא בחי' העלאת הנפש באהבה דבכל מאדך ולכן אומרים אחר שמו"ע אליך ה' נפשי אשאעט שהוא בחי' מס"נ אהבה דבכל מאדך, וזה"ע עמוד העבודה שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע דוגמת עבודת הקרבנותפ שהי' מלמטלמ"עפא, וזהו בחי' רצוא, והוא בחי' קדוש הא'פב שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע ועי"ז ממשיכין בחי' קדוש הא'.
ה) והנה אחר הרצוא הוא ענין השוב וכמ"ש והחיות רצוא ושובפג, והשוב הוא בחי' עמוד הגמ"ח שהוא בד"כ כל המצות שנקראים בדרך כלל בשם מצות הצדקהפד וחסד כו', כי הנה אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכים מבחי' אשר תענוגפה עליון, דהנה כתי' תחת אשר לא עבדתפו את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פי' כי ענין עבודת המצות הוא יותר טוב מרוב כל, כי פי' כל