ממשיכים בתורה אז היו נמתקים הדינים, כי חכמה נק' לבנוןמט מקור הלבנוניות והרחמיםנ, והיינו כשנמשך מבחי' לובן העליוןנא שהוא בחי' כתרנב כח"בנג, ואז נק' החכמה ג"כ לבנון ונמתקו הדינים, וזהו ובירך את לחמך, שהלחם של תורה צריך לברכה, דהיינו להמשיך אוא"ס בתורה מבחי' אמת אני ראשון וזהו ע"י לימוד התורה לשמה.
ז) ואת מימיך, הנה מימיך קאי על תושבע"פנד, דהנה ארז"ל אכל ולא שתה אכילתו דםנה, והיינו כי ע"י המאכל שאדם אוכל המאכל מתהפך לדם, והדם מתפשט בכל האברים, וכתי' כי הדם הוא הנפשנו, שעי"ז נמשך חיות הנפש בכל האברים כו', אך כשאכל ולא שתה אז אכילתו דם, והיינו שהגם שהמאכל נעשה דם אמנם מ"מ אין לו התפשטות בגוף כ"א ע"י השתי', שפעולת השתי' הוא שמתפשטת הדם בכל האברים, ואם לא השתי' הדם הוא רק כמו נקודה שאין לה התפשטות כו', וזהו אכילתו דם לבד אבל אין להדם זה התפשטות בגוף, וז"ע שהתורה שבע"פ נק' בחי' מים, והיינו שתושב"כ הגם שנק' לחם למעלה ולמטהנז מ"מ הרי הוא כמו נקודה ורמז בלבד, ואינו נתבאר בה עדיין פרטי הלכות כמו עד"מ ענין מצות תפילין אף שנאמר בתושב"כ וקשרתם כו' והיו לטטפתנח כו', מ"מ אינו ידוע עדיין איך לעשות התפילין, ועיקר הביאור בא בתושבע"פ שבה נתבאר טט בכתפי שתיים פת באפריקי שתיםנט, ורצועות שחורות הלמ"מס, ואף שנרמז זה גם בתושב"כ מ"מ הוא רק בדרך רמז נקודה, ולא היו יודעים עדיין איך לעשות, אך