אמור לבנ"י אני הוי' והוצאתי אתכם כו' וידעו כי אני הוי'צד כו', והיינו כי אף שנא' באברהם ג"כ וירא ה'צה כו' וארא אל אברהם כו', אך הנה כ"ז הוא בחי' ש' הוי' המאיר בש' אלקים* וכמ"ש ביום עשות הוי' אלקים כו', משא"כ ע"י התורה מתגלה עצמות ש' הוי' שלא ע"י ש' אלקים וכמשארז"ל ע"פ מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמשצו שאני עמלא דאורייתא דהיא לעילא מן שמשאצז, והיינו כי שמש הוא בחי' מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקיםצח שש' אלקים הוא בחי' מגן ונרתק על בחי' ש' הוי' ששם אלקים הוא מסתיר ומעלים כו', אך ע"י התורה היא*99 מתגלה עצמי' ש' הוי' שלמעלה שהוא לעילא מן שמשא בחי' שמש הוי' המאיר ע"י ש' אלקים כו' וכמו שיהי' לע"ל שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתיקהצט שנא' ואוהביו כצאת השמש בגבורתוק כו'.
וביאור הענין הוא, דהנה בפתח אלי' איתא אנת חכים ולא בחכ' ידיעא כו' חסד דרועא ימינא גבורה כו' ומסיים ולאו מכא"מ כללקא ולא נא' מכל אינון חכ' ובינה, אך הענין הוא דהנה מדות הם שייכים לעולמותקב שאם לא הי' העולם על מי הי' נקרא חנון ורחוםקג ועל מי הי' מתחסד כו', וזהו מ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המהקד שבחי' רחמים וחסדים הם רק השייכים לעולמות, וזהו
*)וכשוארא ע"י ש' שדי לג' אבות ונתחבר חויןג עולאיןג עם חיון תתאין האורג על האבות הארת ש' הוי' כמו שמתגלה ע"י שם אלקים.