קומה לפניך תשתחווהקה כמו למעלה נא' וכל צבא השמיםקו לך משתחוים ע"י התבוננות דאתה מחי' את כולםקז עי"ז וצבא השמים לך משתחוים כן יהי' למטה ג"כ וכל קומה, כי מצד למעלה מסדר השתלשל' שם למעלה ולמטה בשוה, וזהו שם נשמחה בוקח פי' בו היינו עצמותו ומהותו. וזהו שלש רגלים תחוג לי, שע"י ג' רגלים נמשך מבחי' עצמותו ומהותו ממש. אך מתחילה צ"ל שיהי' בחי' עומדים בכל לבבך ובכל נפשך עי"ז אח"כ נעשו בבחי' מהלכים בכל מאדך כו', וזהו בחי' צדיק שלמעלה מישרקט.
והנה להבין בתוס' ביאור ההפרש בין מלאכי' לנשמותקי הנה מלאכי' הם רק מחיצוני' חו"ב הגם שהם ממשיכים בחי' י"ה בו"ה אך זהו רק חיצוני' כמ"ש חק נתן ולא יעבורקיא שזהו שייך עדיין לבחי' חק רק חיצוני' חו"ב, אבל נש"י נמשכים מפנימי' חו"ב שמתגלה ביסוד ז"א יוסףקיב צדיק ח"י עלמיןקיג כי יסוד אבא ארוךקיד ושרשם בא"א ועת"יקטו. אך הנה כדי שיבואו לגילוי זה היינו ע"י הגוף ונה"ב, וכמו שאנו רואים שעיקר כח הצומח בארץקטז דוקא ולא בשמים, הגם ששמים לרוםקיז שגבוה יותר מהארץ עכ"ז עיקר כח הצומח בארץ דוקא והיינו לפי שנתב"סקיח, וכן אנו רואים שהמאכל שהוא צומח מחי' את האדםקיט הגם שהאדם הוא מדבר והמאכל הוא צומח ומפסיק עוד בחי' חי א"כ האדם גבוה יותר מהמאכל עכ"ז מפני שהמאכל הוא למטה מאד ע"כ אפשר להתלבש שם ניצוץ גבוה יותרקכ, ששרש המאכל הוא בתהו וכאשר האדם מברר את המאכל מגיע לשרש המאכל ע"כ האדם מקבל חיות מהמאכל, וע"כ אין האדם רואה הלבןקכב שבעין אלא מתוך השחורקכא