וכל בניך למודי הוי' ורב שלום, או ורב שלומםלג, ומפני מה כתי' פעם שנית בניך אלא שבא להורות שא"ת בניך אלא בוניך, והנה בוניך נקראים הת"חלד כמשארז"ל בשבת פ' אלו קשריםלה דקי"ד ע"א תנן הבנאין מצד אחד (פי' בגדים של ת"ח שמקפידין על לבושיהן כשנמצא בו רבב מצד אחד חוצץ) מאי בנאין אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו של עולם, וצ"ל מהו שייך ת"ח שלומדי' תורה להיות נקראים עוסקים בבנינו ש"ע, וגם צ"ל מפני מה מוצאין ורב שלום מכלל למודי הוי' דאם לא היו קורין בוניך אלא כמ"ש בניך הי' קאי מ"ש לימודי הוי' גם על ורב שלום, אבל כשאומרים א"ת בניך אלא בוניך מוציאי'לו בחי' ורב שלום מבחי' לימודי הוי', וגם צ"ל מפני מה ע"י שלומדים תורה הם מרבין שלום בעולם. אך הענין יובן בהקדם ענין מה שארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרותלז, וצ"ל מפני מה מגיע העונש כ"כ לרשעים על מה שהם מאבדין את העולם שנברא בע"מ הלא במאמר א' יכול להבראותלח, ובמדרש שמואללט איתא משל ע"ז מא' שקנה כלי ביו"ד זהובים שהכלי זו קונים אותה בעד זהב אחד, ואח"כ גנבו את הכלי ונמצא הגנב האם יתכן לומר שישלם הגנב בעד הכלי יו"ד זהובים מפני שזה הוציא עליה יו"ד זהובים מאחר שיכולים לקנות כלי הלזה בזהב אחד, וכמו"כ מפני מה העונש של הרשעים להפרע מהם על שמאבדין את העולם שנברא בע"מ מאחר שבמאמר א' יכול להבראות. והענין הוא דהנה מאמר א' הוא מאמר דבראשיתמ כמשארז"ל בר"ה דל"ב ע"א ובמגילה ך"א ע"ב בע"מ נברא העולם והלא ט' ויאמר הןמא אלא בראשית נמי מאמר הוא, ופי' וענין מאמר דבראשית כי הנה יש כלל ופרט, ומאמר דבראשית הוא בחי' כלל של כל הע"מ, שזהו מ"ש את השמים ואת הארץמב שידוע שכל אתין