תקפד

ופי' ערומים בדעת, כי הנה אל דעות ה'^עו, ד"ע וד"ת, פי' דעת תחתון היינו בריאה יש מאין לפי שני הפי' אין הארה ואין אינו מושג^עז, זהו רק ד"ת שם אד' שם אלקי', אבל ד"ע היינו איך שכולא קמי' כלא חשיב^עח, ומי שהוא קרוב יותר משיג איך שכלא חשיבי, הגם שעכשיו א"א להשיג רק ד"ת אבל ד"ע א"א להשיג מ"מ צריך להבין שיש בחי' זו, וזהו ערומים בדעת שצריך להיות ערום בד"ע כו', ממילא עי"ז נמשכים אחריך כבהמה שאפשר לבוא לביטול הרצון שלמעלה מטעו"ד ע"כ עי"ז תושיע ה' כו'. כי הנה לפי דעת ר"י שהלב הוא הכלל ע"כ כאשר פגם מגיע הפגם בלב ע"כ צריך תשובה מעומקא דליבא, כי הנה לא מצינו ציווי על מס"נ בתורה^עט דכתי' לאהבת^פ ה' אלקיך כי הוא חייך^פא, כמו שהאדם אוהב חיי נפשו כן צריך לאהבת ה', אבל על מס"נ לא מצינו ציווי, ע"כ ע"י תשובה מעומקא דליבא רעותא דליבא^פב עי"ז ממשיכים חיות כללי שלמעלה מכלל דלב, כי לב הגם שהוא כלל זהו רק כלל שייך לפרטים אבל עי"ז ממשיכים חיות כללי עד שיומשך בעוה"ז הגשמי כו', וזהו ערומים בדעת כיון שהגיע לבחי' ערמה מובן שכמה שביכולתו להשיג בשכל הגיע עם השגת השכל רק אח"כ בא לבחי' ערמה, והגם שבא לבחי' ערמה מ"מ נמשכים אחריך כבהמה ע"כ עי"ז ממשיך חיות כללי בכללית העולמות, א"כ יובן כאשר מקיימים תומ"צ אז צריך ג"כ שופר אך זהו רק מצות שופר וכן גנוחי גניח וילולי יליל^פג זהו ג"כ במצות שופר, אבל כאשר פגם בתומ"צ צריך תשובה שזהו"ע צעקה דשופר צדו א' קצר מן המיצר קראתי י"ה צעקה מעומקא דלבא כמ"ש ושבת עד ה' אלקיך^פד שיש תשובה בתורה ג"כ וזהו כולל גם מעומקא דליבא כו', שע"י שופר ממשיכים בחי' ה' מלך גאות לבש, כי הנה במ' יש שני בחי' היינו בחי' מל' שהוא מקור להתהוות עולמות שם אד', ובחי' הב' היינו המלך המרומם לבדו^פה וע"י תשובה צעקה דשופר עי"ז ממשיכים בחי' ה' מלך בחי' המרומם לבדו כו'. וזהו תקעו בחדש שנא' סתם מפני שכולל כללית החיות שנמשך בר"ה ע"כ נא' סתם, בתושב"כ נא' יום תרועה יום זכרון תרועה ואינו מרמז על החיות הכללי מפני שטעמי תורה לא נתגלה^פו, אבל כאן נא' חדש

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org