וכך יובן לע"ל, מפני שלע"ל יהי' גילוי אלקות ע"כ מצד זה יראה ופחד ובאו במערות צורים.
ועיקר הגילוי יהי' לע"ל אך כדי לבוא לגילוי דלע"ל היינו ע"י תומ"צ דעכשיו. ולכך נק' המצות בשם זריעה דהיינו כמו למשל זריעה שזורעין גרעין שאין בו טעם וריח ונרקב מקודם בארץ ועי"ז הוא נצמחסה ונעשה אילן עם פירות שטוב למאכל ונחמד למראה, וגם נעשה תוס' וריבוי, כך ע"י המצות אף שנתלבשו בגשמיות מאד שציצית נתלבש בצמר הגשמי ותפילין בקלף, אעפ"כ עי"ז נעשה צמיחה והמשכה מלמעלה תוס' אורות עליונים כמו ע"י ד' בתים ממשיכים ד' מוחיןסו קדש והי' כי יביאך היינו חו"ב שמע והא"ש היינו דעת שנחלק לחו"גסז, וכן ע"י ציצית ממשיכים ל"ב נתיבות החכמהסח. וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרהסט, לעבדה היינו מ"ע ולשמרה היינו מל"ת. וזהו שסדר זרעים שהוא קאי על מצות שנק' בחי' זריעה, וזהו שמפרש התוס' שמאמין בחיי עולם וזורעע, לפי שע"ז שייך אמונה שמאמין שע"י המצות שיעשה למטה עי"ז ממשיך מלמעלה תוס' אורות, כי ע"י ל"ב חוטין עי"ז יהי' נמשך ל"ב נ"ח, שלזה צריך אמונה שע"פ שכל אינו מושג כלל למה יהי' זה שע"י שילבוש ציצית ל"ב חוטין עי"ז יהי' נמשך ל"ב נ"ח אלא לזה צריך אמונה. וזהו שסדר זרעים כנגד מדת החסדעא, כי כל סדר זרעים הוא רק בחי' חסדים, שענין סדר זרעים הו"ע מצות תרומות ומעשרות לקט שכחה ופאהעב שהוא בחי' חסדים.
וזהו והי' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד, שסדר זרעים הוא מעשה המצות הוא רק זריעה אך מהזריעה נעשה צמיחה והו"ע סדר מועד, שהמועדים הו"ע התגלות הצמיחה. ועיקר הצמיחה יהי' לע"ל שאז יהי' התגלות