ובירך את לחמך
פח
ח) והנה אח"כ כתי' והסירותי מחלה מקרבךעא, מחלה קאי על היצה"ר, וכמארז"ל במד"ר פ' מצורע פט"זעב שחולי קאי על היצה"ר, וכן נק' מחלה. והענין הוא דהנה מחלה הוא היפך מבחי' לחם, שהלחם הוא מחבר הנפש עם הגוף, והמחלה הוא היפך מזה והיינו שהמחלה מפריד הנפש מן הגוף, וכך התורה היא מקשר ומחבר שיומשך המשכת אלקות בעולמות, משא"כ היצה"ר הוא מפריד ומבדיל כו', וכמ"ש עונותיכם היו מבדילים כו' (ישעי' נ"ט ב'). ולהבין זה יש להקדים מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנועג, וארז"ל במד"ר בראשית פך"אעד כיחידו של עולם, ועוד יש פי' במד"ר שם כאחד ממנו כגבריאל שנא' והנה איש אחד לבוש בדים (דניאל יו"ד ה'), ולכאו' אינו מובן למה תפס בגבריאל יותר מכל המלאכים בשלמא לפי' הראשון שמפרש כיחידו של עולם ניחא, אבל למ"ד כגבריאל אינו מובן למה גבריאל דוקא. אך הענין הוא דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדםעה בב' יודין וארז"ל כנגד שתי יצירות יצ"ט ויצה"רעו, וצ"ל שהרי משמע שמתחלה קודם החטא לא הי' יצה"ר כלל שהרי כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרהעז, שהג"ע הוא עתה תשלום שכר ואם הי' לו יצה"ר איך יכול להיות בג"ע, וגם זה אין לומר שלא הי' לו יצה"ר כלל איךעח ניתן לו תומ"צ וכמ"ש לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"תעט, שהרי המלאכים ביקשו את התורהפ ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכםפא, שמשמע שהתורה ניתנה בשביל בירור היצה"ר דוקא, ואם לא הי' לו יצה"ר כלל איך ניתן לו תומ"צ, וגם מדרש הפסוק בגמ' ברכות דס"א ע"א משמע שהי' לו יצה"ר, וייצר בשני יודי"ן.
אך הענין הוא דהנה מתחלה אף שהי' לו יצר אך לא הי' רע כלל כי בשרש היצה"ר אינו רעפב כלל, וזהו וייצר הוי' אלקים ששרש שני היצרים הוא מש' הוי' וש'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרמ"א
- מזהה
- rh-afchd7e6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.