שנא

והיינו מפני שהאור הוא רק זיו והארה בעלמא, וכן אור וחיות הנפש המחי' את הגוף אינו רק זיו והארה לבד מעצמיות הנפש, שבחי' הארה זו מאיר באברים הכללי' ומשם מתפשט הארתה בכל אבר בפרט, והראי' ממה שמצינו שהסומא מוליד שלם^נב, וכן כל בעל מום שאם^נג היות שהאבר ישנו בגופו ועכ"ז אינו ממשיך חיות הנפש כמו כל האברים שהם ממשיכים חיות הנפש^נד כמ"ש במ"א, ואם הי' הנפש עצמה מחי' הגוף, א"כ צ"ל שבבעל מום זה שהאבר אינו ממשיך חיות הנפש להחיותו מוכרח לומר שזהו חסרון בעצמיות נפשו, וא"כ מאין הוא מוליד שלם, אלא עכצ"ל שאין החסרון בעצמיות הנפש, והחיות המחי' את הגוף הוא רק הארת הנפש לבד הוא שמחי' הגוף ובו יש חסרון הארת כח אבר זה כו', וענין ההולדה בדומה לו זהו נמשך מעצמיות הנפש^נה כו' כמ"ש במ"א, לכן אם היות שבהארת נפשו יש חסרון עכ"ז מוליד שלם מפני שבעצם נפשו אין שום חסרון כו'. שנמצא מובן שחיות הנפש המחי' את הגוף הוא רק בחי' זיו והארה בלבד ולא מבחי' עצם הנפש, וכן עד"מ האש שמחמם המתכת או שא"ד הנה בהמתכת הוא רק הארת האש ולא עצם, ואם היות שהוא חם מאד עד שנכוין בו עכ"ז זהו רק הארת האש ולא עצם האש. ועפ"ז יובן מה שדימו אותו ית' לאור ואש, כי כל בחי' המשכות החיות שנמשך מאתו ית' להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים שבהם זהו רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו כלל, ולכן הוי' אלקיך ה"ז משל לאש אוכלה שנמשך רק הארה מבחי' האש, והמקובלים פירשו דברי' וקורי' אותו ית' בשם אור שמובן שכל מה שמדברים זהו בבחי' הארה ממנו ית' כו'.

ג) והנה בחי' אור וזיו זה המחי' ומהוה כלליות ההוויות שנתהוו בשי"ב, אם היות שהוא רק זיו והארה עכ"ז אינו דומה בחי' הארה זו כמו שהיא כלול בעצמותו וכמארז"ל בפדר"א עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד^נו, לכמו בחי' הארה זו שירדה להוות התהוות הנבראים כו', שהרי כמו שירדה ה"ה מקור להתהוות נבראים בע"ג ותכלית, ולכן בחי' הארה זו היא תמיד בחי' רצו"ש דהיינו בבחי' מטי ולא מטי, דהיינו שמתפשט להוות ולהחיות ומסתלק למקורה וחוזרת ומתפשטת להוות מפני בחי' רצון הבורא רצה"ע שעלה ברצונו להטיב כו', שהוא להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים ויצורים ונעשים שבהם כו', וה"ז כמו האש הנאחז בפתילה שעולה תמיד ונאחז שזהו כמו רצו"ש כי יסוד האש הוא למעלה^נז

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org