שלש רגלים תחג לי
תקנז
ובזה יובן מה שהמועדים נקראים ע"ש התבואה, פסח הוא קציר שעורים. והענין הוא דשעורה הוא שיעור ה'פח, ה' הוא בחי' בהבראם, בה' בראםפט, ושיעור ה' היינו שנמשך בכל חד וחד לפום שעו"דצ, דהיינו להתבונן איך שבי"ה ה' צור עולמיםצא ביו"ד נברא עוה"בצב ובה' נברא עוה"ז, וכמו שאנו רואים שאינו תופס מקום שני אותיותצג אצל אדם לגבי כללית הדיבור ומכ"ש לגבי עצם הנפש כן עאכו"כ שאינו תופס מקום לגבי א"ס שני אותיות, וכאשר יתבונן ברוממות אלקות איך שכללות העוה"ז הוא רק מבחי' ה' שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששאצד שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא, עי"ז נופל עלי' ופחדצה מאלקו', לפי שע"י התבוננות מהרוממות עי"ז נמשך בחי' היראה, ובעבודה זהו"ע קעומ"ש. והנה פסח הו"ע התגלות היראה וכמ"ש בפסח ובמורא גדולצו, שאז ביצי"מ קבלו עליהם עומ"ש וע"כ נק' הפסח ע"ש הקציר שעורי' לפי שאז נמשך בהתגלות בכאו"א בחי' שעורה שעור ה'. ושבועות נק' ע"ש קציר חיטים לפי שאז הי' מ"תצז שהו"ע חיטים, כי חטה הוא כ"ב אתוון דאורייתאצח, וזהו"ע שתי הלחם שהי' מביאים בשבועותצט שהו"ע תושב"כ ותושבע"פק, והיינו שבשבועות הו"ע השגת אלקות בבחי' פנימי' רזין דאורייתא. וחג הסוכות באספך את תבואתך מן השדהקא הוא בחי' אסיפה מן השדה לבית, כי פסח ושבועות אף שהוא זמן קצירה שהוא בחי' גילוי אך כ"ז הוא בחי' שדה אבל בסוכות הוא זמן אסיפה לבית דהיינו שיומשך בכאו"א בפנימי'. ועפ"ז יובן מה שהמועדים נקראים ע"ש התבואה, לא שהם שייך לתבואה, אלא מפני שאז הזמן ששייך גילוים עליונים, שפסח נק' קציר שעורים לפי שאז גילוי בחי' יראה, ובעבודה היינו קבעומ"ש, ושבועות נק' קציר חיטים לפי שאז גילוי סתרי תורה, אך כ"ז הוא בחי' שדה, אשר תזרע בשדה, דהיינו המשכה למעלה, אבל חג הסוכות זמן אסיפה בבית שאז נמשך בפנימי'. א"כ מה שהם נקראים ע"ש התבואה היינו מפני שאז גילוים עליונים, ע"כ נק' פסח קציר שעורים, כי השעורה אביבקב, ושבועות נק' קציר חיטים, וסוכות חג האסיף כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרמ"א
- מזהה
- rh-94ny1smq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.