לנו במה שהודיע ששרש נש"י הוא למעלה מבחי' עלמין, ולכן יש להם כח להמשיך תוס' אור בבחי' עלמין אפי' בבחי' ים עלמא דאתכסיא כו'.
ד) ומעתה יובן ענין מה שכל פרגמטיא של משה לא היתה אלא באז קינטר באז, ומאז באתי אל פרעה כו' הרע לעם הזה, פי' פרעה הוא אותיות הערףפג, והיינו שמקבל מעורף בחי' אחוריים דא"אפד כנודע, ולכן אמר משה שפרעה אינו מניח לקשר בחי' שרש הנשמה עם בחי' הנשמה המלובשת בגוף, וזהו עבדים היינו אנו בנ"י דלעילא שהוא בחי' ז"א, לפרעה בחי' ערף דא"א כמ"ש בסידור ד"ה עבדים היינופה, וזהו ומאז באתי שהקנטור שלו הי' באז הוא בחי' שרש הנשמה כמו שהיא בבחי' לבנון כמ"ש ונוזלי' מן לבנוןפו, והייתה טענתו שע"י שהרע פרעה לעם הזה, פי' זה היינו שהרגישו בחי' זה שהוא מורה על בחי' גילוי אלקות ופרעה הרע להם ע"י קושי שעבודם שיפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבןפז, בכדי ליגעם שלא יתנו לב לעבוד את ה' כאמרו נרפים כו' ע"כ אתם אומרים נלכה נזבחה להוי'פח, אמנם ע"י קרי"ס דכתיב וידעו מצרים כי אני הוי' בהכבדי בפרעהפט, שזהו היפך מה שא' פרעה מי הוי'צ, אמר משה שירה אח"כ והתחיל באז דוקא, לרמז על שרש הנשמה שנק' אז כנ"לצא, ושעי"ז נמשך תוס' אור בבחי' עלמין כו'. ויובן זה ע"פ המד"ר הנ"לצב שהעיר לפסוק אז ישיר מפסוק נכון כסאך מאז אע"פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה באז, פי' ולא נודעת בעולמך זהו כמ"ש על האבות וארא כו' ושמי הוי' לא נודעתי להםצג, שהגם שנזכר כמ"פ ש' הוי' אצל האבות זהו רק בבחי' ידיעה לבד, אבל לא נודעתי להם בבחי' יעוד וחיבורצד, כי נודעתי הוא אותיות ונועדתיצה כו' כמ"ש במ"א, וכל ענין שעבוד ויציאת מצרים הי' בכדי שיתגלה ש' הוי'צו כמ"ש לכן אמור לבנ"י אני הוי'צז,