שדמ

ל' איחוי^קמז וחיבור, והיינו שזהו כמ"ש ותתצב אחותו מרחוק^קמח וארז"ל בסוטה די"א ע"א כל הפסוק הזה ע"ש שכינה נאמרה, אחותי^קמט דכתי' אמור לחכ' אחותי את (משלי ז' ד'), מרחוק דכתי' מרחוק הוי' נראה לי (ירמי' ל"א)^קנ, והיינו כי הגם דכתי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני^קנא, אבל מ"מ ע"י התורה היא בחי' מרחוק ה' נראה לי שע"י התורה מושג כו', לדעה^קנב דכתיב כי אל דעות הוי'^קנג, והיינו שהוא חיבור ב' הדיעות, ד"ת וד"ע, וזהו בחי' אחותי.

אבל בחי' אמי הוא יותר נעלה שהיא כאשר המל' נעשה בחי' משפיע, וזהו שארז"ל ביבמות דק"ט ע"ב כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, והיינו שצ"ל תורה וגמ"ח^קנד דוקא, כי גמ"ח הוא בחי' מעשה, וגם אמרו אין התורה מתקיימת^קנה אלא במי שממית עצמו עליה, פי' ממית עצמו הוא בחי' המס"נ בק"ש, וזהו מי יתנך כאח לי^קנו שהמי הוא בחי' המס"נ הוא הוא הנותן להיות כאח לי בחי' דירה בתחתונים, ולכן אפי' מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש^קנז, ונמצא כי יש ג' בחי' בתי אחותי אמי, בת הוא כאשר המל' היא עדיין בחי' מקבל מבחי' ז"א, ואחותי היא כאשר המל' נעשה שוה בקומתן, ואמי היא כאשר המל' עולה במדריגת הבינה להיות ממנה נעשה כתר ועטרה לז"א שזהו בעטרה שעטרה לו אמו.

והנה לע"ל כתי' רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך דוקא בבחי' בת דוקא, והענין דהנה לע"ל תתעלה בחי' מל' שלע"ל יהי' מעשה גדול^קנח וכמו שבירושלמי פ"ק דשבת סוף הלכה ב' מפרשי' שרשב"י לא הי' מפסיק^קנט גם לק"ש,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org