וכמו"כ ענין מחצית השקל הוא בירור דנה"ב, וזהו העשיר לא ירבהעד והדל לא ימעיט, אין עשיר אלא בדעתעה ואין עני אלא בדעת, העשיר שהוא בחי' אתהפכא לגמרי בחי' טוב מאד לא ירבה מצד הבירור דנה"ב הוא רק עשר (פי' אף שהעשיר הוא אתהפכא והוא בחי' עשרים גרה כנ"ל, אך גוף מצות מחצית השקל הוא לברר הנה"ב דכל משפטי התורה כו' כנ"ל ומצד בירור נה"ב הוא עשר גרה היינו עשר כחות דנה"ב וזהו העשיר לא ירבה על עשר כו'), ואפי' העני בדעת לא ימעט מעשר שיהי' אתכפי' וסוף כל סוף בא לאתהפכא.
והנה כ"ז בנה"ב וצ"ל העלי' דנה"א, דאף דמצד עצמו א"צ תיקון מ"מ ע"י שמברר הנה"ב ה"ה מתעלה עי"ז, וזהו מ"ש כי תשא את ראש בנ"י שמתעלה לשרש שרשו הראשון. והענין דהנה אי' בזהר בג' דברים נתקשה משהעו במנורה ושקלים והחודש, וזהו מרומז בשמו מש"העז מנורה שקלים החוד"ש, ומה שנתקשה בשקלים הוא דישראל הם למעלה ממנין וענין השקלים ה"ז מנין, והראה לו הקב"ה מטבע של אשעט ופי' הרמ"זעח שבה הי' חקוק כל האורות העליונים וא"ל זה יתנו חלק הגלוי, והענין דלא כל הנשמה מלובשת בגוףפ רק מקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה הוא למעלה והוא בחי' ונוזלים מלבנוןפא מזלייהו חזיפב, וזהו דע מאין באתפג פי' אין א' בכתר י' בחכ' נו"ן הם נו"ן שע"בפד, והארה לבד מתלבשת בגוף, והו"ע העלם וגילוי וכמ"ש מי ברא אלהפה מי העלם אלה גילוי, וכתי' מי מנה עפר יעקבפו כמו גוש עפר שאינו שייך בו מספר וזהו העלי' שהחלק המלובש בגוף לשרש*87 שרשו הראשון, ולפ"ז צריכים לפרש זה יתנו כמ"ש בירושלמי י"ב שבטים יתנופז דאי' בס"י ג' אמ"שפח א' מ' ש' ז' כפולות בג"ד כפר"תפט וי"ב פשוטותצ ומהם נמשך י"ב שבטים, וזהו"ע והחיות נושאות את הכסאצא דהם י"ב בקרצב דבריאה והם נושאות את הכסא