רסח

וכל הבירורי' שבירר שם שז"ע שהטעימן מעין עוה"ב כנ"ל וז"ע ושבתי כו' בית אבי כמו שלעתיד יאמר ליצחק דוקא כי אתה אבינו^קכט אז והי' הוי' לי כו', ולכן בחזירתו כשנאבק עם המלאך נק' ישראל ע"ש כי שרית שז"ע בחי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, וע' בלק"ת בפ' שלח בד"ה אני ה' אלקי' דפ' ציצית דרוש השני פ"ד דמ"ט ע"ב שמ"ש ב"פ לא יעקב יאמר כו' כ"א ישראל שזהו נגד ב' שמות הוי' כו'. ועפ"ז יובן מה שבדברי המלאך נא' הטעם כי שרית כו', ובדברי הקב"ה לא נא' כי שרית, והיינו מפני כי דברי המלאך זהו גילוי ש' הוי' דמ"ת שזהו ע"י כי שרית עם אלקי' בכדי שיהי' גילוי ש' הוי' וכנ"ל, אך מה שאמר הקב"ה כ"א ישראל יהי' שמך זהו בחי' ש' הוי' דלעילא שיתגלה לע"ל שזהו משנ"ת לעיל שיהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' ע"י בחי' ש' הוי' שהוא כאלקים דעכשיו יחשב, אמנם באמת זהו ש' הוי' לכן אינו שייך לשון כי שרית שזהו על ש' אלקים ולא על ש' הוי' כו' כ"א כתי' ויקרא שמו ישראל^קל שי"ל שזהו כמ"ש גבי ב' שמות הוי' ויקרא ה' ה'^קלא, וכנ"ל^קלב ששם ישראל ענינו כמו ש' הוי' כבי' כו'. ונטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח כו' שכל הטובות והנחמות הם בלשון והיה והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם, והי' הנשאר בציון פי' ציון הוא בחי' תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה^קלג, וירושלם הוא בחי' מעשה המצות שעז"נ והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלם כמ"ש בד"ה ושננתם קרוב לסופו פי"א דתצ"ח ע"ב^קלד, שעי"ז יאמרו המלאכים לפניהם קדוש, והענין הוא דהנה תיבת והי' הוא צירוף אותיות ש' הוי'^קלה, רק שאותיות ו"ה הם קודמים לאותיות י"ה (ואותיות וה הי' מורה אצלם על שמחה כמ"ש במד"ר באיכה^קלו ע"פ היו צריה^קלז לא אמרית וי אלא וה אמרית, והיינו שז"ע השמחה שיתגלה לעתיד מה שישמח הוי' במעשיו^קלח ע"י בחי' הבירורים שנתבררו בעשייה דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה הוי' לי בעוזרי^קלט), והיינו כנ"ל בפי' והי' הוי' לי לאלקי', שלעתיד יהי' הגילוי מלמעלה מש' הוי' רק שיהי' הגילוי ע"י בחי' ש' הוי' כמו שעכשיו הוא הגילוי מש' הוי' ע"י ש' אלקים, וע"ז מורה שבתיבת והיה שקאי לע"ל אותיות וה קודמים לאותיות יה, והיינו כי הגם שי"ה דש' הוי' הוא בחי' או"א שהם המולידים בחי' ו"ה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org