וחג הקציר בכורי מעשיךא אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדהב, ויש להבין למה כל המועדים נקראו ע"ש התבואה והם בזמן שנגמרה התבואה, כי חג הפסח הוא בחודש האביב וכמ"ש למועד חדש האביבג שהוא זמן קציר שעוריםד וכאשר אינו נגמר בישולם לזמן המועד צריך לעבר את השנהה כדי שיהי' מועד בזמן שנגמרה התבואה, וחג השבועות הוא בזמן בכורי קציר חיטיםו וחג הסוכות נק' חג האסיף כו', לכאורה הלא עכשיו אצלינו לא נמצא כלל תבואה ואפי' אותו מעט תבואה שנמצא אצלינו לא יגדל לזמן המועד א"כ למה נקראו המועדים ע"ש התבואה כו'. אך להבין כ"ז צ"ל תחילה מ"ש והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרוז ומפרש בגמראט אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמהח זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה אי איכאי יראת ה' אין אי לא לאיא. ובמדרש מביא משל ע"זיב משל לאחד שהי' לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סולת ואמר לו אחד אם יש לך אוצר איךיג להניחם שם מוטב ואם לאו אין לך כלום, כך אי איכא יראת ה' אין אי לא לא.
והנה להבין כ"ז יש להבין מתחלה מה שאמר שאמונת זה סדר זרעים והנה התוס' מביא בשם הירושלמייד דלכך נק' אמונת זה סדר זרעים ע"ש שמאמין בחיי עולם וזורע. ולכאורה אינו מובןטו מה שייך ע"ז אמונה שמאמין בחיי עולם וזורע הלא טבעיות העולם כך הוא כשזורעין הוא מצמיח ולמה צריכין לזה אמונה. הגם שטבע הוא ג"כ אלקותטז, אך באמת יש אלקות בכל העוסקי'יז כמ"ש וברכך ה'