ויקרא אל משהא, ואי' בזהר ויקרא ל' חיבהב כמ"ש אוקיר אנוש מפזג, והענין דהנה כתי' ולא קם עוד נביא כמשהד ואי' בישראל לא קםה אבל באוה"ע קם ומני בלעם שהי' במדרי' א' עם משה רק שקיבל זה מההיפך, ואי' במדרש (ויקרא פ"או) מה בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע, נביאי אוה"ע אין הקב"ה נגלה עליהם אלא בחצי דיבור וכמ"ש ויקרז ונביאי ישראל הקב"ה נגלה עליהם בדיבור וכמ"ש ויקרא, ר"י דכפר מנדא אמר כך אין ויקר אלא ל' טומאה וכמ"ש אשר לא יהי' טהור מקרא לילהח, וצ"ל מה שייך טומאה לנבואה. והנה אי' בזהר דבלעם ועמלקט עניניםי אחד בשניהם יש תי' עמל רק שכאן כתי' עמל ב' וכאן כתי' עמל ק'יא. והנה כשציוה הקב"ה לחרום את עמלק כשבא שאול אמר הקמותי את דבר ה'יב ושמואל א"ל מאסת את דבר ה'יג, ולכאו' במה שחס על שלל עמלק הרי בטעם הדבר הי' הצדק אתו שהביא אותם להקריבם קרבן לה', ולמה הי' העון כ"כ עד שא"ל מאסת את דבר ה' וגדול עונו מנשואיד, אלא צ"ל דשלל עמלק א"א שיהי' לו עלי'טו.
והענין דהנה כתי' ועשית ציץ זהב טהורטז, יש בזה ב' פי' א' ל' נץ החמהיז וכמו עליו יציץ נזרויח וכמו יציץ ופרח ישראליט וא"כ ציץ ל' הארהכ, ב' ל' הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכיםכב ופי' רש"י ראי'