שלח

העוה"ב והעוה"ז מחמת כי חפץ חסד^פא הוא^פב, אבל עכשיו זאת היא עבודת האדם להמשיך בחי' אלו ע"י עבודתו בתומ"צ^פג, אך ע"י מה ממשיכים בחי' אלו זהו ע"י בחי' המצות שזהו מ"ש לעבדה ולשמרה^פד לעבדה בה"א ולשמרה בה"א שב' ההי"ן אלו הם העוה"ב והעוה"ז, ומשארז"ל שביו"ד נברא העוה"ב היינו שנברא ביו"ד, אבל עוה"ב בעצם הם^פו בחי' ה"א^פה, וע"י לעבדה ולשמרה שהם בחי' המצות כי לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת^פז ממשיכי' בחי' עוה"ב ועוה"ז. וזהו כל הנשמה תהלל י"ה שעבודת האדם להמשיך בחי' יו"ד ה"א, שזהו פי' תהלל בהילו נרו ל' הארה היינו שיהי' הארת יו"ד ה"א להיות ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז.

קיצור והנה כתי' כי בי"ה כו' וארז"ל במנחות ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, עוה"ב להנחיל אוהבי יש קנה חכ' קנה בינה גימ' יש, ע"ד שיעקב אמר היש הוי'^פח, וצ"ל הלא לית אתר פנוי כו', מכה"כ, אך כמו הנפש מחי' כל^פט הגוף מ"מ עיקר השראת הנפש הוא בראש, כמו"כ יובן הגם כי מכה"כ מ"מ הבהמ"ק הי' שער השמים^צ ששם הי' גילוי ש' הוי' וזהו היש הוי', וכמו"כ יובן ענין להנחיל אוהבי יש, וכדי להיות עוה"ב זהו ע"י צמצום דיו"ד, כי גם העוה"ב אין ערוך לך כו'. ובה' נברא העוה"ז יובן ממה שכדי שתוכל שרה להוליד הוסיפו לה ה"א, והלא היו"ד גבוה יותר, אך שרה ל' שררה בחי' מל'^צא ואם הי' ע"י יו"ד מחמת ריבוי הצמצומים הי' נמשך יניקה לחיצונים, אבל עוה"ב צ"ל דוקא ביו"ד, וכמו שער באשה ערוה, ולמעלה עיקר ההמשכות הוא ע"י שערות דוקא, קדושה תלוי בשערות^צב ואבא יונק ממזלא^צג, והנה מתחלת הבריאה הי' מחמת כי חפץ חסד הוא, אבל עכשיו באתעדל"ת תליא מילתא, והינו ע"י לעבדה בה"א ולשמרה בה"א רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת, ב' ההי"ן ה' ראשונה עוה"ב, שעוה"ב נברא ביו"ד, אבל עצם העוה"ב הוא בחי' ה' עילאה, וה' אחרונה בהבראם בה' בראם^צד, וזהו כל הנשמה תהלל ל' בהלו נרו, י"ה היינו מה שביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org