השמים והארץ בהבראםט בה' בראםי, ועצרת על האילןיא הוא תבואת וא"ו הוא בחי' כי אדם עץ השדהיב. והת"י פי'יג קדש ישראל כתרומה, ראשית תבואתה היינו ראשית קציר לפני העומר.
ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתה דכתי' וזרעתי' לי בארץיד, הנה ירידת הנשמה בגוף נק' בשם זריעה, וכן גלות בבל נק' זריעהטו, והיינו כמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב ונפסד וע"י שנרקב ונפסד עי"ז נעשה צמיחהטז בתוס' וריבוי, כן ירידת הנשמה בגוף הלא הנשמה עמדה למעלה בביטול ואהוי"ריז, חי ה' אשר עמדתי לפניויח, הלא מלאכים שהם רק מחיצוני' הכלים מ"מ נק' עומדים מכ"ש נשמות שהם מפנימי' הכליםיט בודאי עומדים בביטול ואהוי"ר, וירדה בגוף ונה"ב זהו נק' בשם רקבון כמו שהגרעין נרקב, וכן גלות בבל נק' זריעה, וזהו שם זרובבלכ, שבגלות בבל הוא ביטול עצמותו, וכמו שע"י זריעה נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי, כלום אדם זורע קבכא לא להוציא ממנו כמה קביןכב, כך ע"י ירידת הנשמה בגוף עי"ז נעשה גילוי יותר כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולםכג פי' בזוהר מעדאת"כ בעדאת"גכד ופי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"בכה, ושרש של שני עולמות הוא מב' שמות הוי' שקודם יגמה"רכו כמ"ש ויקרא ה' ה'כז שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשל', שזהו בחי' צמיחה.