בחוכמתא, כי החכמה היא בחי' יו"ד דש' הוי'כח כנודע, ונודע כי ביו"ד יש בו ג' קוציןכט ומקוץ התחתון נמשך ההי"א כמ"שלא הפרד"סל הובא בת"א ד"ה ענין לך לךלב, וקוץ העליון זהו בחי' הרצוןלג, ועצם היו"ד זהו בחי' חכ', ונמצא כי היו"ד שהוא החכ' כולל כח"ב, ולכן תרגם על בראשית בחוכמתא, ואונקלס תרגם בקדמין לרמז על בחי' הרצון בחי' קוש"י כו', שהוא שרש בחי' המאמר אחד כו'.
ואמנם כדי להפרע מן הרשעים וליתן שכ"ט לצדיקיםלד היינו בכדי שיהי' שכר ועונש, שזהו דוקא ע"י שהבחירה תהי' חפשית, ולכן אם הי' נברא ממאמר אחד הנ"ל הי' העולמות בטלים בתכלית, ובכלל זהו ע"ד הביטול דעלמא דאתכסיאלה
יו"דה דחכ' וא"ו ד' כלולים בוו, וגם קוש"י רצון, וקוץ התחתון זהו מקור ההי"א ע' בד"ה לך לך בת"א בענין ג' קוצין שביו"ד כו', נמצא בחוכמתא כולל כל הע"ס עם הרצון.
א' ב' יודי"ן וא"ו באמצעז, עם קוץ העליון שבאלף זהו ג"כ כל הע"ס עם הרצון, א"כ אחד ויו"ד דש' הוי' ענינם אחד, ובזה יובן שת"א ות"י כוונתם אחד הוא.
אלף מציאותו בחי' יו"ד, כי יו"ד בראש ויו"ד בסוף, וא"ו באמצע שענין הוא"ו הוא ג"כ יו"ד בראשח כנודע.