שכב

לע"ל, אך במועדים מאיר ג"כ התגלות מעט בחי' צמיחה שנעשה ע"י זריעת מעשה המצות וכמ"ש מועדים לשמחה^סג, שבכל יו"ט נמשך התגלות בחי' שמחה עילאה שהוא ענין הצמיחה כנ"ל. וזהו שמועד הוא כנגד מדת הגבורה^סד, והיינו לפי שמועד הוא מתחיל במס' שבת, והנה ענין השבת הוא בחי' גבורה^סה וכן יש בו ג"כ דינין^סו כי שבת הוא בחי' העלאת העולמות^סז, והנה כל העלאה א"א להיות כ"א ע"י גבורה, וע"כ מועד הוא בחי' גבורה, וכן יש בו ג"כ בחי' המשכה למטה כו' כי מועדים הוא ענין המשכה וכמ"ש מקדש ישראל והזמנים^סח שהוא בחי' המשכה מבחי' קדש בזמנים, והיינו שמה שמועד הוא בבחי' גבורה אינו בחי' גבורה בעצם רק שהוא בחי' גבורה שבחסד^סט, וכמו מיכאל וגבריאל ששניהם הם מבחי' החסד^ע, רק שמיכאל הוא מחסד שבחסד^עא וגבריאל הוא מבחי' גבורה שבחסד^עב, וכך הוא ענין סדר זרעים וסדר מועד שסדר מועד הוא מבחי' גבורה שבחסד וע"כ יש בו בחי' העלאה והמשכה ג"כ שבת הוא העלאה ומועדים הוא בחי' המשכה. ובזה יובן מה שהמועדים נקבעו בזמן הקציר, פסח הוא ע"ש קצירת שעורים, והענין הוא דהנה שעורים הוא שיעור ה'^עג, ה' הוא בחי' בהבראם בה' בראם^עד, ושיעור ה' הייינו שנמשך בכל חד וחד לפום שיעורא דילי'^עה, דהיינו להתבונן ברוממות אלקות איך ששרש כל העולמות הוא רק מבחי' ה' שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא^עו שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא ועי"ז נופל עליו יראה ופחד מאלקות, לפי שע"י התבוננות הרוממות עי"ז נמשך בחי' יראה, וזהו ענין קבלת עומ"ש, והנה פסח הוא ענין התגלות היראה וכמ"ש בפסח ובמורא גדול^עז, שאז ביצ"מ קבלו עליהם עומ"ש, וע"כ נק' הפסח ע"ש קציר שעורים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org