השם אהו"ה היוצא מר"ת דאת השמים ואת הארץעג, ויוסף זכה לטבעת הזה כי יוסף הוא תוס' אורותעד, ועי"ז נעשה שולט ומושל על כל מצרים שע"י זה הגילוי יסיר כל ההעלמות וההסתרים וע"י אמירת אני, מכ"ש כאשר יתגלה גילוי אני של הקב"ה א"ס עצמותו ומהותו שיזכו נש"י שהוא*75 בבחי' כלה לגדולה זאת להיות בבחי' עטרה להחתן והאור הזה הוא גנוז עכשיו במצות של עכשיו. וזהו מה שמסיים בכל המצות אני הוי', שלכאורה אינו מובןעה דהתינח אם אדם אומר על עצמו אני הרי הוא ידוע מי הוא ואומר אני הידוע הוא האומר אבל א"ס אינו מושג ומי הוא האני שאומר, אך הפי' הוא אני א"ס עצמותו ומהותו שיתגלה לע"ל ישנו כעת במעשה המצות ולכן לא יהי' עוד מ"תעו כ"א שיתגלה האור הגנוז עכשיו בהתומ"צ ולכן ע"י הקדושין דתומ"צ דכעת יזכו לגילוי העצום דלע"ל.
ובזה יובן מ"ש רני עקרה לא ילדה, דהרינה הוא ממה שהלא הוא בבחי' לידה, והענין דהנה כתי' בכל צרתם לו צרעז ויש בזה קרי וכתיב באל"ף ובוא"ו, והנה הפי' באל"ף הוא שאינו נוגע לו כלל ובוא"ו הוא שנוגע לו כביכול צרתם של ישראל, ונושא הפסוק מורה כך דהכתיב אח"כ ומלאך פניו הושיעם, וכן בפ' ולו אנחנו עמועח, וכן ולו נתכנו עלילותעט יש ג"כ קרי וכתיב, והנה שניהם אמת כי אל"ף מורה על פלאפ עליון ושם אינו נוגע מעשה התחתונים כחשכה כאורהפא בשני כפי"ן לא די שהחשך שוה לאור אלא שגם האור שוה לחשך וכמ"ש אם צדקת מה תתןפב כו' ואם חטאתפג כו', אבל במדריגת וא"ו ז"אפד שם נוגע מדותפה התחתונים, אך הנה כתיב ונתתם לי אות אמתפו ואי' בזהר שהוא אות וא"ופז שהוא ענין בריח התיכון