קצ

שהחכ' מקבל מהכתר, וגם בח"ס שייך לומר כן ע"ש פ"ד, וי"ל שלכן נק' החכ' אין כו', וכאשר בבינה מתקבל בבחי' הרחבה עז"נ להנחיל אוהבי יש, ש"י עולמות^יט, וזהו שרש ההפרש בין שבת ליו"ט שהשבת נק' קדש כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, ויו"ט נק' מקרא קדש, כי מה שהשבת נק' קדש שהוא לשון מובדל לפי שענין השבת הוא בחי' עליות העולמות למעלה מעלה כמו למשל כאשר אדם עוסק במלאכתו בכתיבה עד"מ וכדומה אז יורדים ומתפשטי' כחות נפשו ונתצמצם בעסק דבר מעשה ההוא, וכאשר שובת ממלאכתו אז חוזרים כחותיו למקורם ושרשם ונכללי' שם ושובת ממה שירדו כחותיו למטה תחלה, ולכן בשבת נא' וישבות ביום השביעי^כ, והיינו כי כל ימי המעשה נמשך וירד מאתו ממקורו בחי' הבל^כא לעשרה מאמרות יהי אור^כב כו' וביום השביעי שבת ממלאכתו ונתעלו כל העולמות לשרשן, לכן שבת נק' קדש למעלה מגדר המשכה, ואז זווגא דכנס"י במלכא קדישא^כג היינו להוליד נשמות חדשות דכתי' אין כל חדש תחת השמש, בקהלת סי' י"א ט'^כד, כי אחר ההשתלשלות אין כל חדש רק לחזק הישינות אחר שכבר בא בגדר ההשתלשלו' אורות בכלים א"כ אין כל חדש רק לחזק כו', אבל בשבת כשחוזר ונתעלה לשרשו למעלה, אז נמשך ומתגלה הארה אורות נשמות חדשות^כה, וזהו שלמעלה מן השמש יש חדשות והיינו בחי' נשמות חדשות.

והרמ"ז ר"פ בהעלותך דקמ"ח ע"ב כ' בד"ה והוא שמשא כו'^כו וז"ל נודע שאור הגנוז הוא בחי'^כז פנימיות יסוד אבא דכתי' בי' ופני לא יראו^כח, אבל הארת^כט יסודו שמאירות בתוך^ל זעיר ה"ס השמש, באופן שמה שתמצא בזהר ובדברי הקדמונים שהתפארת ה"ס השמש ירצה לומר אור זעיר שמצד אבא, והוא מאיר לכל דכתי' כולם בחכ' עשית^לא עכ"ל. וא"כ צ"ל משנ"ת שכשמקבל מבחי' חכ' יש כל חדש לחדש נשמות חדשות, צ"ל שיש בזה ג' מדרגות, הא' הוא הארת יסוד אבא כשמאיר בז"א הוא סוד השמש ובבחי' זו אין כל חדש, ויסוד אבא בעצמו הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org