שא

לישראל לעוה"ב דע"י מצות ממשיכים המשכות אלקות כמו ע"י תפילין מוחין דאבא^מח ואינם בערך כלל לגבי מוחין דאבא וכמו"כ שבת הוא מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא^מט מצה קטנות אבא^נ שהכל אינו בערך כלל, וזהו הציבה לך ציונים^נא שהם רק ציון וסימן למצות של מעלה ומ"מ ממשיכים ע"י האורות העליונים וה"ז כמו זריעה שהצמיחה מזה אינו בערך, והנה הצמיחה היא בארץ דוקא שאם לא יזרע בארץ היינו אלו יצוייר שיזרע בשמים לא יצמח כלל כ"א דוקא בארץ דכח זה ניתן בארץ דוקא, וזהו ענין הפלוגתא ארץ קדמה או שמים^נב, ולכאו' והלא השמים הוא רוחני יותר ומס' הוא קדם, אך מפני שיש יתרון המעלה בארץ על השמים היינו כח הצמיחה הוא בארץ דוקא. וכמו"כ יובן בנמשל דהנה כתי' כי תהי' אתם ארץ חפץ^נג היינו ארץ המוכשר לזריעה דדוקא ישראל כשמניח תפילין^נד ממשיך מוחין דאבא אבל התפילין כשמונחים על השולחן הם תשמישי מצוה^נה או כשמניחם^נו מי שלא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org