ישראל אלא בזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נק' ישראל בגפן ובתאנה ובתמררפ, שנא' גפן ממצריםרפא, כבכורה בתאנהרפב, זאת קומתךרפג דמתה לתמר, כארז בלבנוןרפד, אל גינת אגוזרפה כו', וכתי' שלחייך פרדס רמוניםרפו, ובא ירמי' לומר זית רענן כו' אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרי' אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותו במטחן, וטוחנין ומקיפי' אותו בחבלים ומביאים אבנים להכביד עליהם, ואח"כ נותני' שמנן כך ישראל כו' וחובטין אותם, וחובשי' וכופתי' אותם בקולרין, ומקיפי' אותם טרטיוטין ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להן מנין שנא' ויאנחורפז כו' בצר לךרפח כו' כי אל רחוםרפט ה' אלקיך כו' הוי זית רענן, ונמצא ענין הוצאת השמן מן הזיתים נמשל לחוטא שהיצר לו ה' מאד עד ששב לה' בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו וז"ע השמן היוצא מן הזתים ע"י כתישה וטחינה וכבישה כו'.
ויובן זה ע"פ מה שנודע בדרז"ל במד"ר שטען משה על ישראל שבגלות מצרים אלו מה חטאו, <19>
ּ וא' נטלתי ס' בראשיתרצ ומדה"ד היתה פי' המת"כ דין אמת אבל אלו מה חטאו, ותי' בפע"ח שישראל שבמצרים הי' גלגול דור הפלגהרצא, וא"כ א"מ כלל טענת משהרצב, וזהו שא' להם פרעה ותוכן לבנים תתנורצג היינו תוכן מספר הלבנים שעשיתם בהעיר והמגדל אשר בנו בני האדםרצד תתנו עכשיו לתקן אתכםרצה, ולכאו' יש להקשות על הפע"ח הנ"ל מהמשנה שבסנהדרין דור הפלגהרצו אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדיןרצז, אך הענין שבאמת קאי על לע"ל שנק' עוה"ב, שפי' שגופן לא יתוקן לעולם, אבל נשמתן נזדכך בחומר ולבנים שעבדו במצרים, ותמורת