רמט

חכמות^תרעג שזה גרוע יותר מדב"ט, שהם מלבישי' ומטמאין רק המדות לבד, אבל חכמות הנ"ל מטמאין המוח, אא"כ עושה אותם קרדום לחתוך בהם היינו שיוכל להתפרנס מהם שיוכל לעבוד את ה' או שיודע להשתמש בהם לעבודת ה' ולתורתו כמו שעשו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל כמ"ש בסש"ב ספ"ח^תרעד, אמנם בימי חשמונאי כשטמאו כל השמנים פי' שהפכו לעסוק במקום חכ' התורה בחכמות הנ"ל כו', וז"ע משתשקע החמה דשמש הוי' שבחכ' כו', וכן מצוה להניחה על פתח הבית מבחוץ^תרעה דהיינו לרה"ר בחי' טורא דפרודא וכנ"ל ההפרש בין רה"י לרה"ר, וגם מזוזה מימין ונ"ח משמאל^תרעו ג"כ לכוונה זו בכדי לתקן קו השמאל, כנודע שמבחי' קו השמאל נמשך יותר יניקה לחיצוני'^תרעז כו', לכן תקנו נ"ח בשמאל, להאיר את החשך בחי' טורי דפרודא, כי עיקר הדבר הוא להיות החשך מאיר, והיינו בחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא.

וביאור הענין יובן בהקדם מארז"ל בסוטה דמ"ט א' ואלא עלמא אמאי קאים כו' ועל איש"ר דאגדתא^תרעח, וצ"ל מה"ע שאלתו על מה קאים עלמא הלא כתי' לעולם ה' דברך נצב בשמים וכדפרישית לעיל בשם המדרשים והבעש"ט ז"ל שדבר ה' עומד תמיד בשמים להחיותו, ואלמלא נסתלק כרגע הי' אין ואפס, וכ"ה בכל הנבראים וכמ"ש <85>

ּ ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב^תרעט, שתמיד בכל עת ובכל רגע נמשך חיות חדש לחדש הישינות מאין ליש, וכדכתי' ואתה מחיה את כולם, וא"ת מחי' אלא מהוה^תרפ שמהוה את כולם מאין ליש בכל רגע כנ"ל, וא"כ לכאו' אין מקום כלל לשאול עלמא על מה קאים, הנה הוא קאים על דבר ה' המחייהו ומהוהו מאין ואפס המוחלט ליש ודבר כו', אך הענין הוא דכתי' עשרה עשרה הכף^תרפא ודרשו רז"ל שהם עשה"ד וע"מ^תרפב שבזכות עשה"ד מתקיימי' ע"מ היינו כל מה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org