תה

לכלי שהמהות נמשך ע"י, ואף לאחר שקיבלו התורה לכאו' אז הי' שלימות וכמ"ש ותרב חכמת שלמה^צ, בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא^צא ובבהמק"ד הי' גילוי אלקות וכמארז"ל במקדש קורין את השם ככתבו^צב, ושאבתם מים בששון^צג שמשם הי' שואבין רוה"ק^צד, מ"מ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי הי' העיר הזאת מיום הוסדה^צה, ולכאורה צ"ל והלא ארז"ל ביום שמחת לבו זו בנין בהמק"ד^צו ואיך אמר על אפי כו', אך זהו מצד מוחין דגדלות דההנהגה למטה צ"ל בשמחה, ושיהי' גילוי אלקות, אך הנה גלוי וידוע בד"ע שהידיעה אינה מכרחת הבחירה^צז שעתידים לחטוא וישפוך חמתו על עצים ואבנים^צח לכן על אפי ועל חמתי כו'. דהנה א"א לומר ח"ו דבנין בהמק"ד וחורבנו הי' במקרה^צט, כ"א ע"ד תהו ותיקון* דדין לא אהניא לי' ודין אהניא לי'^ק אינו שייך שמתחלה קסבר שאהני' לי' ואח"כ ראה שלא אהני' לי', האומר כן הוא מצד הקליפות עמלק^*100 שהוא אשר קרך ומצד הקרירות^קא אפ"ל שהי' מקרה אבל מי שיעיין בעינא פקיחא א"א לומר שהוא במקרה ח"ו כ"א בונה ע"מ לסתור וסותר ע"מ לבנות^קב, וכמו"כ בבהמק"ד בונה ע"מ לסתור ועיקר המכוון הוא שיהי' מ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך, והנה אף לאחר מ"ת (ה' קודם שנכנסו לארץ, ולפי המשך הענין הול"ל קודם ענין בהמק"ד) לא הי' שלימות עדיין, וכמ"ש וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ שמע ישראל^קג כו' וצ"ל הלא ק"ש

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org