לד"י הנ"ל, וכן משמע בלק"ת סד"ה ששים המה מלכות דל"ט ע"ג בשם ע"ח שער מ"ז פ"גז וז"לח דכל עיקר ענין המסך שבין אצי' לבריאה ז"ע שהבינה דאצי' מלבשת התלבשות גמור להחכ' והיא בחי' מסך מבדיל בין א"ס וחכמה אל בריאה כו' עכ"ל. לכן לפ"ז הרי כמו שהאצי' גבוה הרבה מהבריאה, כך הוא גבוה בחי' אבא מבחי' אימאט כו', ולכן עצמיות בחי' אבא אינו מאיר בבינה רק הארה לבד הוא שמאיר מאבא לאימא ע"י בחי' חלון שהוא יסוד דאבא כו'.
אמנם בביאור ע"פ ושננתם לבניךי משמע שהכתר הוא אצי' שבאצי' וחכ' היא בריאה שבאצי', וכ"מ בד"ה את שבתותי תשמרו שבלק"ת פ' בהריא בענין בורא קדושים ישתבח שמך, וכ"כ הרמ"ז פ' ויצא בדף ק"ניב, וכ"כ עוד ס"פ קרחיג, אבל עכ"ז כאן הולך ע"ד הנ"ל דאבא הוא אצי' שבאצי' ובינה הוא בריאה שבאצי', וכמדומה שכןיד האריך בס' אשל אברהםטו, ואל"בטז.
וענין בחי' ההארה <46>
ּ שנמשך מאבא לאימא היא רק שנמשך ממנה השכלה כמו שמסביר אחד איזה דבר קטן נקודה אחרונה שבשכלו לתלמיד ובודאי מובן מאליו אשר גם הנקודה קטנה שבשכלו אינו מבין התלמיד כמו שמבין הרב, רק המשכה והארה מנקודה הקטנה נמשך ומאיר בשכל התלמיד, ולבעבור זה נק' קדוש בוא"ו היינו שמקבלת בהרחבה המשכה מהארת נקודה קטנה של בחי' קדש, וע' מענין ב' בחי' נקודה בביאור מאה"זיז בלק דף קצ"ג ע"פ אודה שמך כי עשית פלא, שנקודה א' היא בחי'יח יסו"א שמאיר בבינה, ונקודה עילאה סתימאה זהו כמו