תנט

חו"ג^סא וע"כ תיבת מים יש בפירוש בשמים ואש רק אות ש'^סב והאלף יוצא מקמ"ץ ש מים, מפני שז"א רובו חסדים^סג. והנה חסד הוא בחי' אהבה^סד ואהבה הוא יש מי שאוהב^סה שנולד מן התבוננות ויש מי שאוהב דבר זה, אינו דומה^סו בחי' יראה הוא^*67 מצד הביטול שיראה הוא מצד הקירוב כאשר מתבונן ומשיג בהשגה אז הוא קרוב לאלקות מצד שנופל עלי' יראה ובטל בתכלית, אבל אהבה הוא יש מי שאוהב שאהבה הוא מצד התבוננות כאשר מתבונן שדבר זה טוב לפניו אז נולד אצלו אהבה שאינו שייך שאדם יחפוץ דבר מה שאינו מתבונן שדבר זה טוב לפניו ומובן בשכלו, אלא מפני שמתבונן בשכלו שדבר זה טוב כמו למשל כאשר מתבונן שאדם זה הוא איש נגבה וגם^סח (בל"א ער איז א גרוגט פאהן^סז אים) עי"ז נמשך אחריו וכרוך אחריו שמשתוקק לו שזהו מצד התבוננות בשכלו שעי"ז בא לאהבה שיש מי שאוהב, וזהו כונן שמים בתבונה שמדות נמשך מבינה^סט כמו באדם כאשר מתבונן שטוב לפניו דבר ההוא ה"ה אוהב דבר ההוא כן למעלה שמדות נמשך מבינה ע"כ כונן שמים בתבונה שבינה דינין מתערין מינה בסופו^ע שאחר שנמשך בהשגה והבנה שייך שיומשך ע"י הבנה זו לאהוב את הדבר או להיפך לשנוא אותה שהוא בחי' יש מי שאוהב מפני שנמשך מבינה שהוא מקור היש, ובחכמה יסד ארץ כמ"ש בזוהר כד ברא קוב"ה עלמא^עא חמי דלא יכיל לאתקיימא עד דברא אורייתא, קודב"ה היינו או"ס^עב, עלמא עולם האצי', חמי דלא יכיל לאתקיימא ברא אורייתא שהיא בחי' חכמה ובחכמה יסד ארץ.

והנה אנו רואים שארץ הוא בטל לכולם שהכל דורסים עלי' וכל הבנינים בונים עלי' וכל הצמיחה הוא על הארץ שבטל לכל. והנה ארץ הוא בחי' מל'^עג וזהו רק ביטול היש כמו עבד שמשתחווה לאדונו שמרכין ראשו ורגלו בשוה כמו שהרגל אינו מראה למלך איך להתנהג הנהגות המלוכה כך הראש אינו מראה לו בהנהגת המלוכה, אך זהו ביטול היש, ובחכמה יסד ארץ הגם שחכמה הוא ביטול אמיתי מ"מ יש מעלה בביטול היש לגבי ביטול אמיתי כי ביטול אמיתי היינו שאין שום מציאות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org