מא

להיות נק' בשם אדם, שהרי קודם שהאדם אוכל אינו נק' בשם מאכל אדם שמובן ענינו שאיננו אדם עדיין כ"א שהוכן למאכל אדם שבזה יש לו יתרון שראוי והוכן למאכל אדם ולא למאכל בהמה אבל איננו אדם, וכשאוכל אותו האדם אז מתעלה להיות אדם עצמו שהרי הוא מתעכל להיות דם שבו חיות האדם כמ"ש כי הדם הוא הנפש^פב, וא"א להבין ולהבדיל בין המאכל וגוף וחיות האדם שהי' קודם שאכל מאכל זה כו', ועד"ז יובן ענין ארי' דאכיל <8>

ּ קרבנין שנק' בשם אכילה ע"ש שבחי' אש שלמטה מתעלה ונכללת באש שלמעלה עד שא"א להבדיל ולחלק ביניהם מפני שנכללת לגמרי עד שמתאחדים להיות לאחדים בחי' א' ממש, והנה הגם כי אש יורד מלמעלה עכ"ז מצוה להביא מן ההדיוט^פג, והיינו כי כדי שיהי' לב האדם אל האדם זהו ע"י כמים הפנים לפנים שע"י ההעלאה בבחי' אתעדל"ת עי"ז נמשך אתעדל"ע^פד להיות המשכת בחי' אדם העליון לבחי' אדם שבמרכבה שלמטה מהכסא כו'.

קיצור. כמים הפל"פ כן לב האדם אל האדם, ב' בחי' אדם, וההמשכה היא לפ"ע האתעדל"ת ועפ"ז יובן ענין הקרבנות שמתעלים ליכלל באש שלמעלה ע"ד כמו מאכל דצומח וחי להיות מדבר, ועד"ז יובן ענין ארי' דאכיל קרבנין.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org