הכתרתשב כמ"ש במ"א, וע' במק"מ פ' לך לך ששרש המל' מרדל"אתשד, ולכן ע"י עשיית המצות שנתלבשו בדברים גשמי' ושרש שרשם הגבה מאד נעלה מעלי' הניצוצי' לתהו, ולעשות נח"ר ליוצר כל שלמעלה מתהו ותיקון ועי"ז נמשך בחי' תורה אור להאיר על למטה באדם העוסק בתורה כו' כנ"ל, וכמ"ש במ"א שבחי' טל תורה מחיה בגוףתשה, וי"ל שזהו כוונת מארז"ל סוף כתובות אור תורה מחייהותשו ובילקוט הגירסא טל תורה מחייהותשז וכ"ה בסש"ב פל"ו, שפי' מחייהו היינו בגוף גם בעוה"ז בהיותו חי ע"פ האדמה.
אמנם הנס דחנוכה הי' שרצו להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונךתשח, פי' איך ישכיחום תורתיך שלא יאיר אור התורה זהו ע"י שרצו להעבירם מחוקי רצונך שהם מעשה המצות כו', וממילא כשלא יהי' ההעלאה ע"י מעהמ"צ לא יומשך בחי' תורה אור להאיר שעי"ז ישכיחום תורתיך, ותמורת חכ' התורה טמאו כל השמנים כנ"ל, ולזאת כאשר גברו חשמונאי ובניו, תקנו להדליק נרותתשט ושמן זית מצוה מן המובחרתשי שמובן שענין האור והשמן זהו עצמו ענין בחי' המשכת תורה אור, אלא שי"ל שזהו עוד יותר עד שיוכל להאיר גם אור הגס*1711, דבתו' נא' והיו הדברים האלה שבד"תתשיא הכתוב מדבר, בשבתך בביתך ובלכתך בדרךתשיב בשוה שלא חילק בענין לימוד התו', וכן במצות ק"ש שבה יוצאין גם לימוד התורהתשיג אלא שאין מורין כןתשיד כנודע, לא נא' דוקא בלכתך בדרך, כ"א בשוה כמו בישיבת הבית,