רלה

שיש ריבוי עולמות עד אין שיעור כמ"ש ועלמות אין מספר^תקלט ועולמות אין מספר, ועכ"ז כללותם ב' הן עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי', שהם ב' בחי' כללים ים ויבשה וארז"ל כל מה שיש ביבשה^תקמ יש בים חוץ כו' והיינו שכ"ד שיש למטה ביבשה שהוא בחי' עלמא דאתגלי', כן יש כל בחי' אלו גם בים שהוא בחי' עלמא דאתכסיא היינו שלעוצם דקותם ורוחניותם אינו נראה לנו ועש"ז נק' אתכסיא, אמנם בשם הגילוי יותר עצום הרבה מכמו בעדאת"ג, ולכן הברואים שבעדאת"כ הם בבחי' הביטול יותר הרבה ע"ד כמו הברואים שבים שלהיותם מקבלים חיות מהים ה"ה מובלעים במי הים ואינם יכולים ליפרד אפי' רגע א'^תקמא, משא"כ ברואים שביבשה שעם היות שהם מקבלים חיותם מן הארץ כמ"ש ארץ ממנה יצא לחם^תקמב, לחם הוא שם דבר מאכל לכל מין ומין צומח הדשאי' והעשבים לבע"ח, וחיטי' לאדם ופרחים לעופות, וכדומה לכל מין הכל צומח מן הארץ, ועכ"ז אינם מוכרחי' להיות תמיד בארץ שהרי חיים הם בהיותם פורחים באויר או שטים ע"פ המים, והיינו שההנהגה עם הנברא מורה על בחי' שרשו ומקורו מאין ואיך שלוקח משם, אשר ע"כ הברואים שביבשה עם היות שמקבלים חיותם ממה שתוציא הארץ צמחה, אך מאשר התהוותם הוא ע"פ צמצום דעלמא דאתגלי' לכן הוא נפרד ממקור המהוה אותו גם בעת קבלת חיותו פי' הגם כי באמת איננו נפרד שהרי בנמשל בחי' האין דעלמא דאתגלי' המחי' ומהוה פרט נברא זה עד"מ הנה הוא יש תמיד ואינו מסתלק ממנו כרגע כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים^תקמג להחיותו ולקיימו וכן בכל פרטי הנבראי', ואלמלא הי' מסתלק כרגע הי' נעשה ממנו אין ואפס ממש כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח^תקמד ובמדרש תלים^תקמה ובסש"ב בשם הבעש"ט ז"ל^תקמו, שדבר ה' עומד תמיד להחיותו כו', עכ"ז הם נפרדים להיות כי קבלת החיות של הנבראי' דעלמא דאתגליא הם מצומצמי' כ"כ עד שאינו נראה להם היותם מדובקי' תמיד להאין, כ"א שנראה שהם בבחי' נפרד לכן אופן מזונותיהם הוא ג"כ באופן כזה, דאל"כ היו בטלים באו"א^תקמז ע"ד ברואי' דעלמא דאתכסי', אמנם ברואי' שבים אופן קבלת חיותם הוא שא"א להם להפרד כרגע כו' אשר זה מורה שבשרשם מושג להם בחי' האין המהוה אותם, והגם כי א"א לנברא להשיג בחי' האין המהוה אותו כמ"ש באריכות בד"ה מי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org