שמ

אלי' כנהר שלום^סט, וכן גבי תורה כתי' צאינה וראינה בנות ציון^ע במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת^עא, ואמרז"ל מלך שלמה מלך שהשלום שלו^עב, דהתורה נק' שלום וכמ"ש כל נתיבותי' שלום^עג, וכדי שיומשך בחי' זו בתושבע"פ עז"נ והאיתנים מוסדי ארץ^עד שהם ממשיכים מתושב"כ לתושבע"פ, דכל בנין דתושבע"פ הוא ע"י תנאים (ע' בד"ה ויתן אל משה ככלותו^עה, תוך פ"ה ובסוף הדרוש).

וזהו מצה זו שאנו אוכלין על שום מה, שכל ענין מצה הוא לפעול ביטול בנש"י, דההפרש בין מצה לחמץ הוא דחמץ הוא הגבהה והתנשאות, ומצה הוא ביטול ושפלות^עו, וכ"ז הוא מפני שמרוחק דמי שהוא קרוב אינו שייך שיהי' התנשאות, ולכן צ"ל תחלה השבתת שאר^עז, אך ובמצרים אחר חצות הי' מפני שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה, מלכים הוא כמ"ש הנה המלכים נועדו^עח הם יהודה ויוסף זו"ן, מלכי המלכים חו"ב, מלך מלכי המלכים הוא בחי' כתר (ע' בלקו"ת ד"ה מצה זו^עט ) ומשם נמשך שלא יהי' מקום לחמץ כלל, וכמו עד"מ א' שעומד לפני המלך אינו שייך שיהי' לו איזה הגבהה והתנשאות, כמו"כ מאחר שנמשך מבחי' כתר אינו שייך שיהי' חמץ כלל, ובתורה הוא לימוד התורה לשמה לשם התורה שממשיכים מבחי' קדמות השכל, ובמצות הו"ע מצות מצה, דמצה על ל' הקבלה הוא קטנות אבא^פ ונת' במ"א (בד"ה וככה ל"ז^פא ) באריכות שבקטנות אבא יש כל מה שבגדלות אבא אלא שהוא בקטנות (וכמו עד"מ קטן יש בו כל מה שבגדול כל הכחות וכל החושים אלא שהוא בקטנות) וא"כ יש בו גם מה שלמע' מהשכל שהוא בחי' קדמות השכל. וזהו מצה זו שאנו אוכלין על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וזה הי' במצרים אחר חצות וכמו"כ מצה שלנו שהוא קודם חצות יש לו שייכות וקישור למה שנגלה עליהם כו' מפני שכל ענין מצה הוא בחי' זו (ע' בלקו"ת בד"ה הנ"ל^פב ובסידור בד"ה והגדת לבנך^פג כו') וזהו מצה זו שאנו אוכלין קודם חצות מפני שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים שהוא בחי' כתר.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org