ותוס' אורות בקו, ועפ"ז יובן מ"ש בע"ח שיש יחוד מ"ה וב"ן דעתיק מני' ובי'לט, דב"ן הוא אותיות וכמו בחי' מל' שהוא שם ב"ןמ ה"ה עולם הדיבורמא, וע"י העלאות האותיות ממשיכים תוס' אורות, וביאור הענין דהנה אי' בכהאריז"ל (בפ"א : בזהר הרקיעמב ) פי' מאה"ז בריש הורמנותא דמלכאמג גליף גליפו בטהירא עילאה כו' הוא הבוצינא, וזאת הבוצינא נמשך תוך הטהירא א"ק*44 כי א"ק מלביש הרשימה, וע"י העלאות האותיות ממשיכים הקו אשר שורשו מת"ת הנעלם ולמקום שנמשך הוא יסוד דנוק' וממשיכים תוס' אורות בקו מא"ס שלפני הצמצום, ובוצינא הוא נר חזק שבו נמשך השמן (ובפ"א : הטוב) והוא הקו, ובד"כ הוא יחוד ת"ת ומל' דא"ס הנעלמים, וזהו"ע יחוד דחו"כ שנת' בכ"מ ובאצי' הו"ע יש כב. וזהו"ע מ"ש בע"ח יחוד דמ"ה וב"ן דעתיק מני' ובי', ועפ"ז יובן מה שיש בכח האותיות להמשיך הקו, דהרשימה הוא מה שנשאר מאוא"ס שלפני הצמצום דאין דבר שבקדושה נעקר ממקומו לגמרימה, וא"כ לא נגע בו הצמצום כללמד שאם נגע בו הצמצום לא הי' נשאר האור כמו שהוא לפני הצמצום, והקו הוא קו מצומצםמו, לכן ביכולתםמז להמשיך הקו.
אך הנה נת"ל שממשיכים תוס' אורות בקו והוא מעגול הגדול שלפני הקו, שלפני הצמצום והמגלה צ"ל גבוה במעלה מהדבר המתגלה, והרשימה הוא לפני הצמצום, והעגול הגדול הוא ג"כ לפני הצמצום ה"ה שוים במעלה דלפני הצמצום אינו שייך לומר מעלה במדרי' או מטה במדרי' ואיך באפשרם לגלות אור דעגול הגדול שלפני הצמצום, אך הנה מ"ש דהרשימו הם אותיות אינו נזכר בע"ח, רק בעמה"ממח קורא הרשימה בשם אותיות, אך זה אי' בע"ח ובכהאריז"ל בכ"מ כשעלה