נז

המשפטים^רלז, א"כ זהו בשדך, שדה הוא בחי' חקל תפוחין קדישין^רלח שע"י הוא ההעלאה כמ"ש בזאת יבא אהרן^רלט, וגם ההמשכה נמשך ע"י שדה זו עצמה, והרועה הוא הנוטל את העשב המשכת החכ' ע"י הדעת הנמשך בשדה דחקל תפוחין קדישין ונותן להבהמה כו'.

<17>

ּ ועפ"ז יובן שם אהרן שהוא אלף הר נו"ן פשוטה, והיינו כי הר^רמ הוא בחי' אהבה, ויש הר ויש הר ההר, שהם בחי' אהבת עולם ואה"ר ואהרן נקבר בהר ההר^רמא שהמשיך גם בחי' אה"ר בנשמות דבי"ע, אך אין זה שלו עצמו כ"א שנטל זה מאלף הוא בחי' אאלפך חכ'^רמב או בחי' הלבנוניות הנ"ל וממשיך בנו"ן פשוטה שרומז על בחי' אדם כמ"ש במ"א בתיבת שנא"ן^רמג שהם ר"ת שור נשר ארי' והנו"ן פשוטה זהו בחי' אדם והיינו בחי' אדם דבי"ע וע"ז רומז פשיטותה שנמשך בעשי' כמו בבריאה כו', ומ"מ העשב זה עצמו זהו מן מה שמעלה מנש"י דבי"ע וכנ"ל בענין מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן כו', שהוא מה שאהרן מעלה נרות דנר ה' נשמת אדם שיאמרו קדוש כו' ואז יומשך העשב בשדך, וכמשל השדה קודם צמיחתה אין בה עשבים, וצמיחת העשבים ז"ע נתינת העשב כו'.

קיצור. שהרועה נותן העשב להבהמה^רמד אך אין זה שלו, וזהו אהרן אלף הר נו"ן פשוטה כו'.

(יג) ואמנם הנרות הם משמן זית^רמה, אשר מצינו לרז"ל שאמרו על שמן זית כשם שהזית^רמו משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו של ע' שנה, והענין הוא כי הזית עצמו הוא מנוגה בחי' משכא דחויא^רמז עולם השכחה והשקר, שהוא מקלי' וסט"א, ולכן פעולתו ג"כ לשכח ולשקר, והיינו הגם כי למד ויודע את הענין שלמד עכ"ז ישכח מה שלמד וישקר באיש האוכלו שמה שידע זהו שקר שהרי כשמשכח ה"ה שקר שיודע שהרי אינו יודע כו', אך מן הזית הזה מוציאין שמן כתית למאור^רמח, והו"ע הבלא דגרמא^רמט שיש בכל דבר, ולהיות כי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org