רנג

ועם היות שע"י המשכת אור התורה מאיר חלקו בעולם עכ"ז אינו דוקא שילמוד ברה"ר, משא"כ נ"ח מצותה להניח ע"פ הבית מבחוץ להורות שההמשכה היא ברה"ר במקום הפירוד כו', וכל מה שנמשך למטה ביותר זהו בהכרח שיומשך מבחי' היותר גבוה^תשטו בשרשו, ולכן ביצ"מ אני ולא מלאך^תשטז כו', אשר מזה יובן מעלת מצות דרבנן ששרשם גבוהים מאד נעלה ממצותי' של תורה, וגם מבחי' מצות לימוד התורה, והמשכת האור שע"י התורה כנ"ל כו', וכל עיקר כוונתה הוא להאיר החשך הגס, וכמ"ש מזה בת"א סד"ה מזוזה מימין^תשיז, ועכ"ז הם בבחי' קום ועשה כמו מ"ע שהם המשכת האור, וכן נ"ח המשכת השמן והאור להאיר החשך הגס כו', ולכן עריבים כו' כי בינה יתירה ניתנה כו'.

קיצור. נ"ח הוא המשכות האור להאיר חשך הגס, כי נר מצוה ותו"א, שהמשכת אור התורה נמשך ע"י העלאת המצות, וכשרצו להשכיחם תורתיך ע"י שיעברו על <87>

ּ מצות רצונך כו', תיקנו נ"ח שיהי' נמשך האור גם במקום חשך הגס כו' ושרשן גבוה יותר וזהו בינה יתירה כו'.

(סא) וזהו^תשיח שארז"ל ואלא עלמא על מאי קאים כו' ואיש"ר דאגדתא בשלהי סוטה, פי' שמי' רבא הוא בחי' שמו הגדול^תשיט, והיינו שש' הוי' הוא בחכ' כמ"ש הוי' בחכ', וכן גם בתפארת הוא ג"כ ש' הוי' וכנ"ל בענין המשל ופחד כו', וזהו בחי' הוי' עצמו, ושם של הוי' היינו בחי' מל'^תשכ שהוא בחי' השם של בחי' הוי' דת"ת, וזהו בחי' ש' הוי' סתם, אבל בחי' שמו הגדול הוא בכתר^תשכא, ופעם מפרשי' שהוא בבינה^תשכב וענינם א' שזהו לפי שהתגלות עתיק הוא בבינה, שנמצא זהו הכל ע"ש בחי' הכתר כו', והוא בחי' מל' דא"ק, ולכן תיקנו לומר מברך לעלם ל' יחיד^תשכג להיות כי בבחי' א"ק אין חילוק רשות כנ"ל^תשכד שהכל שלו ורגלי א"ק מסתיים בעשיי' כנ"ל באריכות, ובשעה שישראל עונים יש"ר מברך הקב"ה מנענע בראשו^תשכה פי' הקדוש ב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, והיינו פי' אוא"ס שהוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org