באהוי"ר, ולכן שייך ענין ההקרבה שמיכאל כה"ג מקריבן להיות נאחדים ממש בתכלית היחוד, בבחי' איהו וחיוהי כו'.
והענין הוא, דהנה איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהוןצט, ולכאו' צ"ל מאחר שחיוהי וגרמוהי שניהם הם חד ולמה מחלקן לב' דברים שאיהו עם בחי' חיוהי חד וגם איהו וגרמוהי חד, הלא נושא שם חד בלה"ק הוא אחד ומאחר שאחד הם אין מקום כלל לחלוק ביניהם, ואם מצד שהם שני ענינים מחולקי' שחיוהי הוא בחי' האורות וגרמוהי הם הכליםק מ"מ הי' לו לומר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון, אלא מוכרח לומר שעם היות שגם בחי' גרמוהי חד עם בחי' איהו כמו חיוהי מ"מ אין אחדותם שוה, והיינו מה שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי לברוא בהם וע"י בחי' יש מאיןקא, אבל מ"מ יחוד בחי' איהו עם חיוהי הוא יחוד יותר נפלא באין ערוך שהרי גרמוהי הוא רק בשביל התהוות הנבראי' שאינו בערך לגבי בחי' יחוד האצילות שהוא אינון ואינון הואקב, והגם שקאי גם הכליםקג דאצי' מ"מ בחי' הכלים כמו שהם בבחי' האצי' ולא לצורך התהוות בי"ע הם במדרגה יותר נעלה, ולא מחמת בחי' זו נחלקו לומר ב"פ חד כו'.
והנה בחי' טהורה היא שא' בנשמה זהו מפני ששרשה מבחי' פנימיות הכלים דאצי' שכ"ז הוא בכלל גרמוהי, אבל ענין ההקרבה שמיכאל כה"ג מקריבן ע"ג המזבח שלמעלה זהו שיתאחדו לדבקה בו ית' בבחי' איהו וחיוהי, שזהו באופן אחר ממש, והוא בחי' לדבקה בו, לאשתאבא בגופא דמלכאקד כו', שזהו עלייה גדולה מאד, ובכלל נחשב בחי' עלי' זו מבחי' שרש ומקור הנבראי' להכלל בבחי'