וכמארז"ל וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר אלא שלא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריותלח, וע"ז אמרו כל מצותיך צדקלט שכל המצות דציוה לנו הקב"ה ה"ז בדרך צדקה לבד, ולכן נק' כמראה אדם, שכבי' הרי הוא מתלבש בבחי' אדם להיות נק' כמראה אדם כו', ונמצא מובן כי האדם המקיים תומ"צ ה"ה בצלמנו דבחי' כמראה אדם הנ"ל, וכדמותנו קאי על בחי' המצות שנתלבשו בדברים גשמיי' שעלי' נא' הציבי לך ציוניםמ שהם רק ציון וסימן על הדבר, עד"מ תפילין שלמטה ה"ה רק ציון וסימן על בחי' ד' מוחיןמא דז"א שזהו רק כדמותנו, ועכ"ז ע"י הצדקה שעשה לנו הקב"ה האדם העושה אותם מצד בחי' כח המצוה שיש בהציווי דמצות נעשה בצלמנו ממש בחי' כמראה אדם הנ"ל, וזהו רקמב זכור ושמור זכור לדכורא בחי' בצלמנו ושמור לנוק'מג בחי' כדמותנו, והנה ארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפיליןמד וזהו שאמר בתקונים שע"י הנחת תפילין דרישא ובזרוע עי"ז הוא בצלמנו כדמותנו להיות כי כל התורה הוקשה לתפילין כו', ובד"פ תש"ר זהו בצלמנו, ותש"י זהו כדמותנו שתש"י הוא בחי' מוחי' דנוק' ובחי' תש"ר הם בחי' מוחי' דז"אמה, וזהו זכור ושמור זו"נ והם בחי' בצלמנו כדמותנו וע"י הנחתם נעשה אדם שהוא בצלמנו כדמותנו, ולכן מצות הנחת תפילין כשנעשה י"ג שנה ויום אחדמו, היינו כשנעשה אישמז בחי' אדםמח, ויום א' להמשיך בחי' אחד שהוא ג"כ י"גמט כו'.