כמים הפניםא כן לב האדם אל האדםב, הנה נת"לג בפי' האדם אל האדם דיש ב' בחי' אדם, אדם שבחיות המרכבה ואדם העליון שעל הכסא, ובכדי שיהי' נמשך מאדה"ע שעל הכסא לד' חיות הוא ע"י העלאות מ"ן ואתעדל"ת של האדם דלמטה, והעלאות מ"ן הוא ע"י הקרבנות כי ע"י שמקריבין הבהמה הגשמי' ע"ג המזבח עי"ז היא נכללת באש שלמטה ובאש שלמעלה עד שנעשה אכילה לארי' שבמרכבה כמ"ש בזהר ארי' דאכיל קרבניןד, וענין אכילה הוא שנשתנה ממהות למהות, ממהות בע"ח למהות חיות המרכבה, ועי"ז מתעלה הארי' לאדה"ע ועי"ז נמשך אח"כ מאדה"ע לאדם שבמרכבה. והנה בעבודה בנפש האדם ישנו ג"כ כל הבחי' הנ"ל והענין דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נשמותיהן של ישראלה ע"ג המזבח, והגם שפעם ארז"ל נשמותיהן של צדיקיםו המכוון הוא ג"כ על כללות נש"י כי ועמך כולם צדיקיםז כתי', וצ"ל למה נצרכים נש"י לההקרבה וההעלאה של מיכאל דבשלמא בקרבנות יתכן ענין ארי' דאכיל קרבנין שהו"ע העלי' שע"י הארי' שלמעלה, כי נפש הבהמה הגם ששרשה ג"כ מחיות המרכבהח מ"מ ה"ה נשתלשלה למטה עד שנעשה בהמה גשמיות ואח"כ כשנעשית אכילה לארי' דלעילא ונת"ל שענין אכילה הוא שמשתנה ממהות למהות וה"ז עלי' גדולה שמשתנה ממהות בהמה גשמי' לארי' דלעילא, אבל נשמות ישראל שהם חלק אלקהט ה"ז אלקות ולמה צריכים צדיקים שהם נשמות דאצי' להעלי' שע"י מיכאל, והגם שנת"ל שכללות נשמות ישראל נקראים בש' צדיקים מ"מ הרי כל הנשמה בפרט יש לה שרש מאצי' העליון וכמ"ש בבינוניםי כי אפי' מי שאין לו רק נפש דמל' דמל' דעשי'יא שרש