רעח

וביאור הענין דהנה ארז"ל מעשה אבות סימן לבנים^נז וגבי יעקב כתי' ויקח מאבני המקום^נח כתי' ל' רבים ואח"כ וישם אותה מצבה^נט ל' יחיד, והאבן הזאת^ס ל' יחיד, וידוע דיעקב נטל י"ב אבנים^סא ועשאן אבן אחת, והענין דהנה נת"ל דאבנים הם אותיות וכמ"ש בס"י שתי אבנים כו' ועוי"ל מפני מה נק' אותיות בשם אבנים שהוא דומם^סב ולכן בחי' שהוא מקור המהווה עולמות נק' אותיות שהוא בחי' אחרונה וה"ה^סג בחי' דומם, והנה מהאותיות אפשר שישתלשל כ"כ עד שיהי' אותיות חרן שהוא היפך גרון^סד, דהנה גרון הוא שדרך בו עובר הקול וממילא נשמעים האותיות אבל חרן הוא ניחר גרוני^סה שאינו נשמע הקול וממילא אינם נשמעים האותיות ג"כ, והנמשל הוא כששומע האותיות היינו שמרגיש חיות העולמות איך שהעולם חי וכמו אדם חי שניכר החיות בכל האברים שיש בהם תנועה אבל בצאת הנפש הגם שהאדם הוא בכל אבריו כמו שהי' קודם אך אין בו חיות ותנועה כלל, וכמו"כ כשמרגיש שהעולם חי היינו שנמשך גילוי אלקות בעולמות עד שמרגיש החיות שאינו מסתיר כ"כ, אבל חרן הוא ניחר גרוני שאינו נרגש חיות העולם הגם שיש חיות המחי' וכמ"ש ואתה מחי' את כולם אפי' קליפות וסט"א^סו וא"ת מחי' אלא מהווה^סז אך אינו מרגיש החיות וע"ד מ"ש אותותינו לא ראינו^סח הגם שיש אותות ומופתים וכמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו אין בעה"נ^סט מכיר בניסו אך מ"מ לא ראינו שאינו מרגיש אותם וזהו חר"ן. והנה יעקב בירר אותם וזהו ויקח מאבני המקום מאבני ולא כל אבני^ע וכמשית"ל שיש אותיות שאפשר לברר אותם ויש אותיות שא"א לברר אותם, וישם אותה מצבה שהעלה אותם לחכ' שהוא ביטול שהוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס^עא, ויצוק עלי' שמן ית"ל אי"ה, והאבן הזא"ת תי' הזאת יש בו ג"כ מכוון וית"ל אי"ה.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org