שע

לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנברה"ע^פג ואתה הוא לאחר שנברה"ע שאינו תופס מקום כלל דכללות השתל' המדרי' הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות כלל וכתי' כי נשגב שמו לבדו^פד שאפי' בחי' נשגב שהוא סוכ"ע הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות, כמו שם האדם שאינו עצם, כמו^פה למעלה השם הוא רק הארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות כלל, אפי' חיי החיים^פו מקור החיים הרי כתי' כי עמך מקור חיים^פז אפי' מקור החיים הוא רק עמך טפל ובטל לך לכן אתה הוא קודם שנברה"ע ואפי' אחר שנברה"ע בשוה, ואם לא הי' ברה"ע כלל אין זה נוגע לעצמותו כלל ולכן נק' הבריאה בריאה יש מאין^פח, פי' מאין והארה בעלמא, ומ"ש ואתה מחי' את כולם ותי' ואתה מורה על עצמות אוא"ס אין זה רק אותיות דמא' עד ת' וה' מוצאות הפה^פט וכמו אותיות בנפש האדם שהם רק בחי' אחרונה כמו"כ למעלה הם בחי' אחרונה לבד (ע' בלקו"ת בד"ה להבין מ"ש^צ באוצ"ח^צא אבל עצמות א"ס הוא מרומם ונשגב מגדר עולמות אפי' מלהיות מקור עליהם דלא שניתי כלל, וזהו"ע האהבה מוסתרת שיהי' לו אהבה לבחי' שלא שניתי כלל, דלאהבה את ה' אלקיך כו' הוא בחי' ממכ"ע וסוכ"ע שהוא מקור העולמות אבל עצמות א"ס אינו שייך שיהי' מקור על עולמות והאהבה מוסתרת הוא שיהי' לו אהבה לבחי' זו. וכח זה יש בכאו"א מישראל דהנה בע"ח (שמ"א פ"א)^צב שיש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אחרונה שבבורא וניצוץ דיחידה שהוא נקרא נשמה דקה ורוחניות מאד ונק' יחידה ע"ש^צג שמקבלת מא"ס שהוא יחיד והניצוץ קטן מתלבש בניצוץ זה, (ע"ש שכ' וניצוץ זה מתלבשת בכח ניצוץ נברא כו', ואפ"ל שמתלבש בבחי' יחידה שביחידה ע"ש) ולכן יש בכאו"א מישראל למס"נ לה' אחד. ועפ"ז יובן מ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש דבמ"ת רק החלו לעשות כו' הגם דבמעמד הר סיני כתי' וירד ה' על הר סיני^צד והיו במס"נ דעל כל דבור ודיבור פרחה נשמתן והקדימו נעשה לנשמע^צה ה"ז רק החלו לעשות וגמר הקבלה הי' בימי אחשורוש דוקא.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org