נוספים על עצמותותלח ח"ו, והיינו שהיותו נק' חסדן או גבור שהם משמות אל ואלקי' כידוע ששם אל הוא בחסדתלט וש' אלקי' בגבורהתמ כו', הנה הם ג"כ אינם דבר נוסף על עצמותו כו' עכ"ז ש' הוי' דוקא נק' שם העצם מפני שאינו דומה לשאר השמות שהרי גם קודם שנבה"ע ארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שפי' שזהו ש' הוי'תמא שנק' שמו הגדולתמב, כמ"ש בכ"ד, וז"ע יהא שמי' רבא מברךתמג כו', ומה שארז"ל ע"פ אני הוי' הוא שמיתמד, הוא שמי שקרא לי אדה"רתמה שלכאו' משמע שזהו מבריאת העולם ואילך אינו כן שפי' דרז"ל שאדה"ר קרא אותו בשמו זה, היינו שקרא והמשיך מהעלם עצמותו אל הגילוי, אבל לא כמו שארי השמות שהם מצד הכליםתמו לבד, שם אל בכלי החסד כמ"ש מזה במ"א, שבהאור אין שום שינוי בעצם כו' וכמשי"ת, ומ"ש רז"ל לפי שאתה אדוןתמז שלכאו' גם ש' הוי' הוא מצד הפעולה כו', אך באמת הנה צ"ל מדוע יקרא אדה"ר להקב"ה בש' הוי'תמח מפני שהוא אדון דהל"ל בש' אדני, שהוא לשון אדון כו', ואם נאמר מפני ששם הוי' נכתב בש' הוי' ונקרא בש' אד'תמט כמ"ש זה שמי לעלםתנ כו' אינו שייך שיקרא השם כפי הכתיב כ"א כפי הקריא' דוקא שהקריאה הוא ע"ש הפעולה אלא מה שנקרא שמו הוי' הוא שהוי' הוא לשון מהוה, רק התהוות ההויהתנב שנתהוה ע"י ש' הוי' זהו בהעלםתנא עדיין כמ"ש במ"א ולהיות גילוי הנבראים זהו ע"י ש' אלקי'תנג וש' אד', רק מ"מ קרא הקב"ה בש' הוי' לפי שזהו ראשית ההתהוות וגם זהו יחוד אלק' בנבראים, שכמו שהוא א"ס כן שמו א"ס, וההתהוות שנתהוו הם באמת אין ואפס וכמ"ש בת"א שכל מה שנדמה לנו ליש זהו שקר גמורתנד, ונת' בד"ה מי כמוכה