אלא שהשם הוא אותיות המחיים את הדבר ההוא א"כ השם אינו זיו אלא מקור חיותוסא, אמנם הנה זהו ברוחניות, והתהוות הגשמיות מן הרוחניותסב אין לך בריאה יש מאין גדול מזה, א"כ מוכרח לומר שדבר המהוה והמחי' מסתתר מדבר המתהוה ואינו מתגלה אלא הארתו לבד שז"ע בחי' זיו בלבד, רק שלפ"ז זיו דשם הוא במעלה יותר עליונה מעצם האדם, וכן נא' בבחי' המ' שגבוה מאד נעלה, שבאמת כן הוא שהרי בחי' המל' שרשה בכתרסג, ובמק"מ איתא ששרש המל' הוא מרדל"אסד, ובת"ז כ"ע דאיהו כתר מל'סה, אבל מ"מ הוא רק בחי' זיו בלבד, והארת זיו זה הוא המחי' כלליות בי"ע, וזהו שבבשכמל"ו נא' ג' לשונות שם כבוד מלכותו, וכולם לשון זיו שהרי מלך שמו נק' עליהם, וכבוד הוא בחי' לבוש כמארז"ל ר"י קארי למאנא מכבדותאסז, שזהו בחי' לבוש מל', וא"כ למה כפל לאמר ג"פ ענין א', אלא שזהו נגד ג' עולמות בי"עסו שיש הבדל בין עולם לעולם, והיינו שבחי' המל' מתלבש בלבוש מל' ושם מבחי' כבוד זה מחי' ומהוה בחי' העשיה, וזהו שם צבאות שא' חנהסח שהוא השם שבבי"ע כמ"ש בת"אסט ס"פע בא, והיינו כי אות הוא בצבא שלועא, אות לשון סימן, וגם לשון אות ביו"ד נברא העוה"בעב ובה' נברא העוה"ז, וע"ז הם מרעישים בבחי' הרעש גדול כי להיות חידוש גדול ונורא מאד מי יכילנו, וכל דבר אשר לא יכול הרוח לסבול מחמת גודל עוצם מעלת חידוש דבר נורא כזה עד שאין השכל תופסו מתהוה אצלו בחי' רעש גדול וה"ז קרוב לפי מה שנת' לעיל ס"ג שזהו מפני העדר השגתם רק שלשם נת' שזהו מפני שמשיגי' שיש בחי' שלמעלה מהשגתם אבל