ּ ומה האדם שלמטה שנברא ישתרטז מאין הנה הוא בצלם אלקי' כ"ש בחי' אדם דבריאה דכלליות שעלה במחשבתו בחי' אוא"ס קדמון לכל הקדומים יהי' בצלם בחי' אלקים שחשב מח' זו, א"כ א"א לקרות ולכנות שם אחר כלל לבחי' אדם זה כ"א אדם קדמון, שאםתריז יכנה שמו אדם סתם הרי איננו כן לפי שלא קדם לו בחי' אשר נאמר שהוא בצלמו כ"א בחי' א"ס קדמון כו' לכן קראו אותו בשם אדם קדמון.
ועפ"ז יובן מה שבחי' א"ק הוא בחי' מח' הקדומה זהו בחי' כלליות שכולל כלליות כל ההשתלשלות דאבי"ע להיות כי הוא מקור הראשון מה שעלה במח' הקדומה, ולכן רגלי א"ק מסתיימים בעשיי' לפי שהוא מקור העשייה כמו שהואתריח מקור האצי' כו' רק שהוא כללי כו'.
קיצור. בכלליות העולמות א"ק אדם דבריאה, ובבריאת האדם נא' בצלמנו, בצלם אלקים א"כ כ"ש באדם דבריאה דכלליות, וזהו הרכבת ב' תיבות אדם קדמון כו'.
(נז) ובזה יובן מארז"ל במד"ר בראשית פי"אתריט, ששאל מין א'תרכ מר' עקיבאתרכא אם כדבריך שהקב"ה מכבד את השבת אל ישיב בה רוחות ואל יוריד בה גשמים ואל יצמיח כו', והשיב לו משל מעירוב ויציאה שברשות א' א"צ לעירוב, כך הקב"ה שכולו שלו הוא כו', ולכאו' עדיין אינו מתורץ שהרי שאלתו הי' על כל הל"ט מלאכות האסורים בשבת והוא השיב לו מעירוב והוצאה שברשות א' א"צ לעירובתרכב, אך הענין נת' במ"א באריכות שכל הל"ט מלאכות ז"ע בירורים מניצוצות דזמ"ק דתהו שנפלו בשה"כתרכג, וז"ע ששת ימים תעבודתרכד בעבודת הבירורים ובשבת הוא השביתה כי בשבת בורר אסורתרכה ואז הוא עליית כל הבירורים מששת