וביאור הדברים הנה מים הוא מקור כל מיני השפעות עונג כי המים מצמיחים כל מיני תענוגו וכן באדם הנה מקור המים והלחלוחי' הרוחני' הוא במוחז והוא מצמיח שכל ותענוג כי בשכל מלובש התענוג*8 ולכן בהשכלת שכל חדש ימצא בה תענוג מורגש כו', ומקור המצמיח שניהם הוא הלחלוחי' הרוחני' שבמוח כו', וכ"ה למעלה הנה מקור הממשיך כל מיני עונג בעולמות נק' בשם מים, ויש ב' מיני מים כו', הא' בחי' מ"ע והוא מ"ש ונהר יוצא מעדןח להשקות את הגן שבחי' עדן הוא מקור כל התענוגי' עליונים שבאצי', והוא מקור התענוג המלובש בח"ע דאצי' ע"ד מקור התענוג המלובש במוח ולחלוחית שבמוח האדם כו', ונהר הוא ההמשכהט הנמשך בכל עולם האצי' עד שנמשך בגעה"ע להיות הנשמות נהנין מזיו השכינהיא כו' וזהו בחי' מ"ע כו', ומה שנמשך מבריאה ליצי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דיצי' וכן מיצי' לעשי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דעשי'י כ"ז נכלל בכליב מ"ת לגבי בחי' תענוג הנשמות שבגעה"ע כו', אך לגבי המשכות תענוג הגשמי' כ"ז נק' מ"ע כו', ומ"ת הוא בחי' מקור כל התענוגי' שבעולם העשי' הגשמי' המשפיע תענוג גשמי' כו'. והנה בתחלה קודם הבדלת הרקיע הי' בחי' מקור כל התענוגי' הגשמי' שבעולם העשי' הגשמי נכלל בבחי' התענוג הרוחני שבעולמות הרוחני' ולא הי' נבדל ממנו, נמצא שהי' הפסולת מעורב בטוב והטוב כו', אך אחר שאמר יהי רקיעיג אזי נתברר ונבדל התענוג גשמי מן הרוחני. והנה כמו עד"מ חביות ייןיד המעורבת בשמרים כ"ז שלא נבדלו השמרים מן היין אז לא נגלה בהיין טוב טעמו והשמרים אינם נראים גסים כ"כ, אך כשעומדת זמן מה השמרים נבדלים מן היין ונופלים למטה והיין עומד על שמריו ועי"ז נגלה ביין טוב טעמו ובהשמרים נגלה גסותם בתכלית, כך למעלה ע"י הבדלת הרקיע נתעלו בחי' מ"ע יותר והיינו שנתגלה בהם גילוי אוא"ס בעילוי