מנויותריב לבלי יעדיף ויחסר מהן, וכן כל אות צ"ל בדמותו ותבניתו והנגיעה פוסלתריג בהם, והנה נודע ממ"ש במ"א בענין ופתחת עליו פתוחי חותםריד שהאותיות הם בחי' בינהרטו, וכנראה בחוש שכשבא השכל לידי השגה והבנה מתגלים בו בחי' אותיות המחשבה, אבל בחי' חכ' שהיא למעלה משכל המושג אין בו בחי' אותיות עדיין, ונמצא מובן כי ענין בחי' אותיות התורה זהו בחי' בינה, ואע"ג דאורייתא מחכ' נפקת, י"ל שנפקת מחכ' וגילוה הוא בחי' בינה, וכענין שנת"ל שבחי' יסו"א מאיר ומתגלה בבינהרטז שאז נעשה מיו"ד וא"ו ע"ש, ולכן הי' מיצ"מ עד מ"ת חמשים יום כנגד חמשים שערי בינהריח שנבראו בעולם וביום החמשים שעה"נ ניתנה תורהריז, אמנם בחי' תושבע"פ הוא בחי' חכ' ושם אין האותיות עיקר כ"כ אלא ההשכלה דוקא שהשכל המתגלה בבחי' האותיות זהו העיקר, וכמו התוס' והרא"שריט ששניהם אומרים שכל אחד ועכ"ז הם באותיות אחריםרכ כו', ולכן אין מדקדקי' באותיות דתושבע"פ כ"כ וכ"ש בתמונתם ובנגיעתם כו', כי בתושבע"פ העיקר הוא ההשכלה והחכ' וכמו שא' בגמ' מ"ט דר' מאיררכא שהוא בחי' טעמים שהם בחכ'רכב, ומ"ש במ"א שתושב"כ הוא ז"א ותושבע"פ מל'רכג וכמ"ש בת"ז מל' פה תושבע"פ קרינן להרכד הרי בחכ' יסד ארץ כנ"ל וכונן שמים ז"א בתבונה כו', ונמצא מובן שעבודת הלוים עכשיו זהו הלימוד בתושב"כ, והלימוד בתושבע"פ זהו כמו בחי' עבודת הכהנים שעבודתם בחשאי בחי' חכ'.