מבינהקמט ובענין יין המשמח אלקיםקנ כו', וז"ע יינה של תורה, וכאשר ד"ס עריבים יותר מיינה ש"ת א"כ זהו בינה יתירה יותר כו'.
וביאורקנא הענין יובן ע"פ מ"ש החדלתי את תירושיקנב המשמח אלקים ואנשים, וארז"ל אם <54>
ּ משמח אנשיםקנג, אלקי' במה משמח, מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין, והענין הוא כי היין בענבים מבלע בליעיקנד, וע"י הדריכה יוצאים מהעלם אל הגילוי, ולכן פעולתו בעבודה שיוצא ע"י מהעלם אל הגילוי, וזהו שאמרו נכנס יין יצא סודקנה כו' וכתי' ויין ישמח לבבקנו, שכ"ז הוא היציאה מהעלם אל הגילוי, וכל דבר שהוא בהעלם והסתר ביותר הנה הגילוי שאח"כ הוא ביתר שאת ויתר עזקנז, ואין לך דבר בגילוי שלא הי' בהעלם תחלה וכמו הולד שהי' טמון בבטן האם כו', וע"י הלידה יוצא לגילוי, וכל שהוא בעיבור יותרקנח יוצא בריא יותר, וכן בזריעת הגרעין שצ"ל הגרעין מכוסה וטמון בעפר, וכאשר פועל בו העפר שנרקב אז יצמיחקנט ממנו אם תבואה או אילן ופירות כו', וכל מה שטמון ומתרקב יותר בארץ, צומחין וגדילין התבואה או הפירות ביותר בתוס' ברכה וריבוי ביותר, וכן גלות מצרים הי' בבחי' העלם ע"ד שאה"כ אותותינו לא ראינו כו' עי"ז הי' אח"כ מ"ת גילוי פב"פקס, רק שהגילוי שבמ"ת הי' בחי' גליא שבתורה לכן הי' די רד"ו שנה, ולצורך גילוי היותר נעלה מוכרח שיהי' ההעלם יותר, וע"י זריעת מעהמ"צ יומשך הצמיחה כמ"ש זורע צדקותקסא מצמיח ישועות, שע"י הצדקה להחיות רוח שפליםקסב בכסף וזהב הגשמיים מצמיח ישועות לשון ויושעקסג ה' בחי' וגילוי שע"הקסד נהוריןקסה עילאין, וז"ע יין המשמח אלקי', כי פי' שם אלקים הוא בחי'