רפג

היצה"ר הוא מסית ומדיח איך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות, וגם צ"ל מה שייך ציווי על אהבה^קכח הרי אהבה היא מדה שבלב ואיך שייך ע"ז ציווי, אך הציווי אינה על האהבה כ"א על ההתבוננות איך דאני הוי' לא שניתי^קכט שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע^קל ואתה הוא אחר שנבה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ומצד התבוננות זו יבוא לאהבה לאלקות, והנה היצה"ר בעצם אינו רע רק כח המתאווה ומצד הכח המתאווה אפשר שיתאווה אלקות לכן כשיתבונן בהתבוננות זו גם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וזהו ויקח מאבני המקום הם אותיות דתאוות היתר וא' ל' רבים שהם רה"ר טורי דפרודא^קלא וישם אותה מצבה ל' יחיד שהוא ביטול, וראי' דאוא"ס אין שורה במקום^קלב ביטל וכ' בסש"ב^קלג אחד האמת שבו שורה אוא"ס וכ' שם וזוהי מדרי' החכ' א"כ חכ' הוא ביטול שהוא אחד וכ' לפני אחד מה אתה סופר^קלד שבמספר לא יש פחות מאחד וזהו שעשה מאבני רבים אבן אחת, וכמו נפשות ל' רבים שהוא רה"ר טורי דפרודא ונפש ל' יחיד^קלה שהוא ביטל, ויצוק עלי' שמן^קלו הוא בחי' חכ'^קלז והו"ע שמחזיר תלמודו של ע' שנה, על ראשו שהוא הכלי לזה כמו מוח שבראש הוא כלי לשכל כמו"כ הראש הוא כלי להחכ', (ובפ"א^קלח וזהו וישם אות"ה מצבה^קלט אותה ל' נקבה שהוא מקבל להורות שנעשה מקבל להשמן), וזהו אבן בוחן, אבן ישראל, אבן שתי' שממנו הושתה^קמ העולם, דהנה אבא יסד ברתא^קמא שמקור העולמות צ"ל מבחי' חכ' וזהו אבן שתי', וזה תלוי באבן בוחן שנבחנו בו ישראל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org