ובררו אותם במצרים וזהו וגם ערב ר"ב עלו אתםקלב הם ר"ב ניצוצות, והבירור הוא ע"י המצות הגם דכתי' ראשו פ"זקלג דממ"ע לא נשאר לנו רק פ"ז מצותקלד צ"ל דשאר המצות נבררו כבר ואותן שנשארו צריכים לבררם, והנה עיקר ירידות המל' הוא עתהקלה, דבזמן שהי' בהמק"ד קיים הי' הבירורים ע"י הקרבנות וזהו העשן שעולה מן הקרבנותקלו דכל דבר מורכב מד' יסודותקלז והעפר נשאר באפר ואר"מ יוצאים בהעשןקלח וזהו"ע הבירורים, אך משחרב בהמק"ד צ"ל ירידות עצם המל' לברר בירורים וזהו מ"ש בכה תבכה בלילהקלט על בית ראשון וב"ש וכמ"ש ונהר יחרב ויבשקמ, יחרב בב"ר ויבש בב"ש והוא כמ"ש חרבה המיםקמא יבשה הארץקמב, והי' שהיות זמן ביניהם, דחרב היינו שיש קצת לחלוחית עדיין ויבשה הוא שנתיבש לגמרי, דבב"ש חסרו ה' דבריםקמג שהם עקרים.
וזהו היתה לי דמעתי לחםקמד יומם ולילה באמר אלי כל היום אי' אלקיך, פי' כאדם שאומר הלחם שלי הוא הדמעה, באמר אלי כל היום אי' אלקיך דבישראל העיקר הוא הבטחון, וזהו אי' אלקיך דאותותינו לא ראינוקמה, אלביש שמים קדרותקמו ושק אשים כסותם, אך באמת אינו כן וכמ"ש אכן אתה אל מסתתרקמז, אדרבה הכח ההסתר הוא למעלה מכח הגילוי. וזהו הזורעים בדמעה ברנה יקצרו כו' בא יבוא ברנה נושא אלומותיוקמח, כמו עד"מ כשאדם זורע אינו יודע אם יצמח, הגם שבשנה העברה צמחה הרבה אך אפשר שעתה לא יצמח, דיש שנה שצומח הרבה ויש שצומח מעט ויש שאינו צומח כלל, אבל בשעה שקוצר ונושא אלומותיו דהדרך שקוצרין תחילה ואח"כ עושין אלומות ומאספים אותם למ"א ומכניסים לגורן, וזהו בא יבא שבא למעלה מעלה, ומ"ש ברנה הוא שמחה שאחר העצבקמט וע"ד הקבלה