תסד

יראתו על פניכם לבלתי תחטאו א"כ כיון שבא אלקים שתהי' יראתו ואיך אמר משה אל תיראו כו'.

להבין זאת צ"ל תחלה ההפרש בין אהבה ויראה, הנה יראה נק' זאת, בזאת יבוא אהרן אל הקדש שע"י זאת בחי' יראה^י יבוא אל הקדש, ואהבה נק' זה כמ"ש זה אלי ואנווהו^יא. הנה תיבת אנוהו הוא תיבה מורכבת אני^יב והוא^יג, פי' הוא דבר שנסתר ונעלם כמ"ש אתה הוא ה' אלקים^יד שלמעלה מבחי' נאצלים, אני והוא היינו מה שלמעלה מנאצלים שיתגלה בבחי' גילוי בנאצלים כמו עד"מ כאשר האדם שואל איש אחד אי' אדם ההוא שמזה מוכח שאדם ההוא נסתר ונעלם מאיתו שאינו יודע היכן הוא, וכאשר יפגע באדם זה גופא ושואל אצלו היכן אדם והושיב^טו לו שזה אני בעצמי אותו אדם שאתה מבקש אותו, כך אני והוא שזה שנסתר ונעלם למעלה מנאצלים יתגלה בנאצלים וזהו אני והוא, ע"פ פשוט אנוהו לשון נוי^טז שקאי על בחי' ת"ת כי התחלת אצי' הוא מא"א כי א"א הוא שרש וראש ומקור לנאצלים^יז ע"כ שייך לאצי' אבל כתר בכלל הוא למעלה מאצי' וע"י שת"ת עולה עד הכתר^יח עי"ז נמשך המשכת הכתר בבחי' ת"ת וזהו עיקר הנוי ויופי כו'. אך זהו רק קדוש וא"ו שהמשכת הקו הוא ע"י וא"ו כו', אבל כדי שיגיעו לבחי' קדש^יט היינו ע"י זאת כמ"ש בזאת יבוא אהרן אל הקדש.

להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר לא זז הקב"ה מחבבה^כ לכנס"י עד שקראה אמי, כי תחלה איתא במד"ר לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי עד שאח"כ קראה אמי לכאורה צ"ל איך קראה הקב"ה לכנס"י בשם אמי, אך זה קאי על מ"ת שבעת מ"ת קרא הקב"ה לכנס"י בשם אמי כמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו^כא ביום חתונתו, ביום חתונתו זו מ"ת^כב, שבעת מ"ת אמו כנס"י מעטר בכתר להקב"ה, ומה שנק' בשם אם כמו שהאם מברך את בני' כך כנס"י מברך להקב"ה. אך צ"ל מה צריך הקב"ה ברכת של כנס"י.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org